צו למניעת הטרדה מאיימת – מבוא:
בשנים האחרונות, המודעות לנושא הטרדה מאיימת ולהשלכותיה על קורבנות אלו עלתה במעלה. בתגובה לכך, מערכת המשפט בישראל פיתחה מנגנונים שונים להגנה על אנשים אשר נתקלו במקרים של הטרדה. אחד מהכלים המשמעותיים ביותר במאבק זה הוא "צו למניעת הטרדה מאיימת", המיועד להגן על אדם שחווה הטרדה מאיימת מצד אחר.
מטרת החוק:
מטרת "חוק למניעת הטרדה מאיימת" היא להעניק הגנה משפטית לאנשים החשים באיום או נתונים להטרדה מתמשכת, ובכך למנוע את המשך התנהלות המזיקה זו. החוק מאפשר לבית המשפט להנפיק צווים האוסרים על המטריד לבצע מעשים מסוימים שעלולים להמשיך או לחדש את ההטרדה.
החוק נועד לתת מענה מהיר ויעיל, שלא תמיד ניתן להשיג במסלול הפלילי, שבו יש צורך באיסוף ראיות ובנהלים משפטיים ארוכי טווח. דרך זו מאפשרת להבטיח את שלומו של הנפגע באופן מיידי.
החוק מעניק לבתי המשפט את הסמכות להנפיק צווי מניעה, אשר יחייבו את המטריד להתנהל באופן שלא יערער את שלוותו של הנפגע, ובמקרים מחמירים, אף להתרחק ממנו.
החוק:
"חוק למניעת הטרדה מאיימת" (1998) מאפשר לאדם שחווה הטרדה מאיימת, או שיש לו חשש ממשי שהוא עלול לחוות כזו, לבקש מבית המשפט שיוצא צו שמנע מהמטריד לבצע מעשים מסוימים. החוק מגדיר "הטרדה" כ"עשייה של מעשה או של סדרת מעשים שאין להם צד אחד של חוקיות, שנעשו במתח באחת או במשך זמן, שעלולים לבעת אדם, לבעתו או להבעית בני ביתו".
למעשה, החוק מעניק לבתי המשפט את האופציה להנפיק צווי מניעה במגוון מעשים, כולל: אי-לעשות, לעשות, להתרחק, לא להתערב, לא לבעת או לבעת באחר, לא לעשות שימוש באמצעי תקשורת כדי לבעת, ועוד.
למי מתאים?
"חוק למניעת הטרדה מאיימת" מתאים לאדם שחווה התנהלות של הטרדה מאיימת, בלי תלות במעמדו החברתי, מינו, גילו או זהותו. החוק מיועד להבטחת האבטחה והשלווה של כל אדם במדינת ישראל.
בני זוג, ילדים, שכנים, עמיתי עבודה – אלו רק דוגמאות לאנשים שעלולים לחוות התנהלויות של הטרדה. במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו אמצעי התִִִִִִִִִִּּּּּּּּּּּּקשורת מהווים מגרש "נוח" להטרדה מתמשכת.
על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 רשאי בית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע.
הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו, ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, מוניטין או בחופש התנועה שלו.
בית המשפט יכול להורות במעמד מתן הצו על תפיסת נשקו של המחויב בצו, וליתן הודעה לפקיד הרישוי, או למשטרת ישראל, במידה ומקבל הצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או שנמסר לו נשק במסגרת עבודתו (רשות ביטחון שעמה נמנה המחויב בצו(רשאי הממונה על המחויב להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי הצורך בהמשך הנשיאה של הנשק ע"י המחויב.