גירושין והעסק שלך

החלטת להתגרש ? עליך לדעת שמחצית מהעסק שלך שייך לבן הזוג וזה לא ממש משנה האם בן הזוג עבד בפועל בעסק או שלא.  

מקובל לאזן את שוויו בין הצדדים, שכן החוק קובע שזוגות נשואים שותפים בכל הרכוש הממשי והווירטואלי שנרכש לאורך שנות הנישואין, חלק לא מבוטל מאנשי העסקים ובמיוחד העשירים שבהם מתכננים היטב את הגירושין חודשים ואף שנים לפני הדרישה לגט. חלקם עושים זאת בדרכים שאינן לגיטימיות כגון הברחת נכסים או רישום הנכסים ע"ש אנשים אחרים וחלקם עושים זאת בדרכים לגיטימיות שמטיבות עם הצד היוזם שמתכנן את מהלכיו. המשותף לכל הפתרונות החוקיים הינו הרעיון של הורדת השווי הנקוב של העסקים והנכסים.

כל נכס שמוקם/ נרכש במהלך נישואים יכול להיחשב רכוש משפחתי ויכולים ויהיה מחולק בין בני הזוג.  למרבה הצער עבור בן הזוג, זה עשוי לכלול גם חובות והתחייבויות שהתהוו במהלך הנישואין. בית המשפט חייב להתחיל בהנחה שהחלוקה צריכה להיות שווה, אלא אם כן יש הצדקה לחלוקה בלתי שוויונית המבוססת על גורמים נוספים, דוגמת הכדאיות של שמירה על נכס כלשהו, ​​לרבות התעניינות בעסק, או פרקטיקה מקצועית.


במידה ובן זוג שמחזיק את העסק מגיע לבית המשפט וטוען לחלוקה בלתי צודקת של "נכסי נישואים", הוא או היא מבקש מבית המשפט להעניק את הבעלות על העסק רק לעצמם ולא לתת לבן הזוג השני.  בית המשפט יענה לבקשה זו לעיתים נדירות. החריגים האלה כוללים בין בני זוג שיש להם הסכם ממון, מישהו יש לו מניות בעסק או שיש צד שלישי שמחזיק חלק מהעסק. רוב הזוגות בתהליך גירושין  שיש להם רכוש משפחתי צריכים להבין שהם יצטרכו לוותר על משהו בתמרה לקבלת בעלות של אחד הצדדים על העסק.

בית המשפט יוצא מנקודת הנחה כי גם הצד שאינו רשום כבעל העסק או זה שמנהל אותו בפועל השקיע מאמצים עקיפים להצלחת העסק, לדוגמא טיפול במשק הבית והשקעה בגידול הילדים המשתפים בזמן שהצד השני עבד ופיתח את העסק.

אפשר שתהא החרגה במידה והעסק היה בבעלות אחד הצדדים טרם הנישואין (או החיים המשותפים) אז ייחשב כנכס שלא בחיי נישואים.  כלומר, אם בן הזוג יכול להוכיח שהוא או היא הקימו את העסק לפני תחילת הנישואין ואף השקיעו אז את הכסף עבור הקמת העסק יתכן ובית המשפט יפסוק כי העסק יישאר שלהם, אפשר ויצטרכו לפצות את הצד השני .


לקראת חלוקת העסק יש צורך לקבל הערכת שווי אשר תסייע לבית המשפט לקבוע את החלוקה הטובה ביותר של העסק. הערכת השווי מתבצעת ע"י מעריך מקצועי או רואה חשבון משפטי שיכול  לתת תמונה מצב מקצועית של "שווי הון עצמי אמיתי" של העסק שלך.  הערכות אלה כוללות הלוואות, ציוד, כלי רכב ורכוש אמיתי.  הם כוללים גם חובות לעסק, כלומר, כסף שאתה מצפה לקבל מלקוחות וחובות כגון שטרות, הלוואות וחובות שכר.


 בנוסף צריך להעריך את "המוניטין" של העסק. המוניטין הוא זה שמעיד על התרומה של הבעלים להצלחת העסק ומה שווה העסק ללא הבעלים שלו, לדוגמה בעלים של סדנת אומנויות או חנות מלאכת יד. השאלה תהיה, מה יהיה הערך של החנות בלי הבעלים שיודעים איך לעשות את האומנויות או מלאכת היד.

   

כל מי שקורא את זה צריך לדעת שהנושא הזה הוא הרבה יותר מורכב מאשר יכול להיות מוסבר במאמר, קיים שוני מהותי בין זוג לזוג, לעיתים הערך של העסק הוא סנטימנטלי ולא רק רציונאלי בחלק לא מבוטל ממשפטי גירושין קיים רצון ל"נקמה" והפסוק "תמות נפשי עם פלשתים" (שופטים ט"ז( בא לידי ביטוי באופן מוחשי ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין בשלב מוקדם ככל שניתן.  

יש להכיר כמה סוגיות עיקריות :

בקהילת העסקים נהלך של רמאות אינו לגיטימי ועלול למנוע אפשרות לפעילות עסקית עתידית, איש עסקים שיוודא ברבים כי רימה את שותפיו או את המשקיעים יתקשה מאוד להמשיך בעסקים לאחר מכן. לעומת זאת בעת תהליך גירושין כל הפעילות הפסולה כגון, הברחת רכוש, העלמת רכוש, הורדת שווי העסק, רישום ע"ש משהו זר נחשבת לגיטימית ואף מראה על פיקחות. מסיבה זו בעת תהליך גירושין יש הרבה הונאות בין בני הזוג.

במרבית המקרים בן הזוג שאינו עובד בעסק לא מכיר את הפרטים באופן אינטימי והוא מקבל עדכון מבן הזוג שמתפעל את העסק בשוטף, בן הזוג יכול להמעיט או להתפאר בערך העסק בהתאם לרצונו ומטעמים שונים לעיתים בכדי להפגין עושר ולעיתים כהכנה לגירושין.  

פעילות עסקית בדרך כלל מנוהלת באופן חשאי ע"מ לשמור על היתרונות של העסק, הלקוחות, חידושים וכיוב'. בעת ניהול הליכי גירושין (לעיתים הרבה לפני) בני הזוג מערבים יועצים מקצועיים וכאלה שאינם. מלבד עורכי הדין, מעורים במצב גם קרובי המשפחה, מעגל חברתי, חברים לעבודה, עובדת סוציאלית, חברים ברשת חברתית ועוד. כל אלה מלאים בעצות אחיתופל, לכולם יש מה לומר ולכולם יש רעיונות מהי האסטרטגיה המשפטית איתה צריך לצאת למאבק. בנוסף קיימים גם כאלה שיש להם אינטרסים או בקבלת השלל או בקריסת העסק המשתף יש להיצמד לעצת הגורם המקצועי ובעקר לעצת עורך הדין שמיצג אותך בתיק ורואה את התמונה הגדולה.

ניהול תיק גירושין גורם לכך שכל הסודות העסקיים למעשה מונחים על השולחן והרבה גורמים יכולים להניח את ידם על מידע רגיש זה, במידה ומדובר בעסק גדול שיש לו מתחרים עם "כיסים עמוקים" עלול המידע להגיע לידי המתחרים ולפגוע אנושות בעסק. לציין כי גם שלטונות המס עלולים להשתמש במידע זה.

בסמוך להחלטה על לגירושין כאשר הצדדים נמצאים במאבק ולא קיים יותר אמון, בן הזוג שלא מעורב באופן מעמיק בעסק עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעסק באופן שיפגע גם בו בצורה ישירה      (הנתח שלו "בעוגה" גדול יותר ככל שהעסק שווה יותר),  בן הזוג צריך להיזהר בעת הניסיונות לברר מידע על העסק מול מנהל הבנק או רשויות המס ע"מ שלא לגרום לשרשרת אירועים שתפגע אנושות בעסק.

ישנם כלים להתמודדות עם פגיעה בעסק בעת הליך גירושין רובם באים מעולם אמצעי ההגנה כנגד השתלטות עוינת, לדוגמא "גלולת רעל"(תהליך מוכר שלמעשה יוצר קושי עסקי אמיתי שרק המנהל המתפקד מסוגל לפתור) או "מצנח זהב" (כלי משפטי המבטיח את השליטה שלך בעסק). לאור העובדה שכלים אלה עומדים על סף החוקיות יש להתייעץ עם עורך דין טרם שימוש בהם. שימוש לא מושכל עלול לפגוע בך "יצא שכרו בהפסדו".

גילית שבעלך בוגד ? מה כדאי לעשות ?

"לא תחמוד אשת רעך" – יצר לב האדם רע מנעוריו. עיון במקורותינו מלמד שלא תמו חַטאים מן הארץ: דור דור וחוטאיו, דור דור ונואפיו. שניים מעשרת הדיברות שבפרשתנו ובפרשת יתרו, מתריעים מפני חטא זה: "לא תנאף", ו"לא תחמד אשת רעֶך". עיון במשפט המקרא מלמד שעבֵרת הניאוף נמנתה עם העברות החמורות, ומכאן עונשם החמור של השותפים לה: "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו, מות יומת הנאף והנאָפת" (ויקרא כ, ).  התחקות אחר היקפו של איסור הניאוף מלמדת שמונח זה ציין מתחילה עבֵרה מסוימת, קיום יחסי מין עם אשת איש אלא שברבות הימים נתרחבה משמעותו.

גלית שבעלך בוגד בך עם אישה אחרת ? מעבר לסערת הרגשות את לא בטוחה מה נכון לעשות, האינטואיציה הראשונית היא לפוצץ את הזוגיות ולפגוע בבן הזוג כאן ועכשיו כפי שהוא פגע בך, רוב הנשים מגיבות בצורה עיוורת כאשר הם מגלות כי בעליהן מנהלים רומן. הן נותנות לפחד, לכעס, לכאב, או לרצון לנקמה להכריח אותן לבצע מהלכים שהן יתחרטו עליהם מאוחר יותר.  את לא בטוחה מה לעשות ?  לפני שתתמודדי עם ההחלטה הזאת בואי נתמקד בתחילה במה שאסור לעשות. ביצוע מהלכים ללא מחשבה וללא התייעצות עם גורם מקצועי עלולה להוביל למצב בלתי הפיך בעתיד שיפגע בך באופן משמעותי.

מאמר זה ייתן לך מספר עצות על מנת להימנע מלעשות טעויות, טעיות שעשיות לפגוע באסטרטגיה של הליך הגירושין. אין זה משנה האם בסוף התהליך תחלטי לעזוב את בעלך או שתחליטי להישאר איתו ולנסות ליישר את ההדורים, הרעיון הוא להתחיל את התהליך בנק' פתיחה טובה יותר ובעיקר לא להחמיר את המצב.

1. אל תסלקי אותו מהבית – עדיין לא.

למרות שהצעד הראשון שאת רוצה לעשות הוא לגרש אותו מהבית תתאפקי, סילוק מהבית צריך להיות המוצא האחרון, יתכן שבהמשך כשהדברים יתבהרו תחליטי לעשות זאת אך לעת עתה, זה הדבר הגרוע ביותר שאת יכולה לעשות. בתקופה הקרובה את צריכה להשגיח מקרוב על מה שקורה וזה יהיה קל יותר במידה ותמשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת. במידה ותאלצי אותו לעזוב תתקשי לדעת מה הוא עושה ותאלצי לשכור חוקר פרטי בשביל להבין מה הוא מתכנן. כל עוד אתם עדיין יחד, את יכולה לשמור את האצבע על הדופק ולאסוף כמה עובדות נחוצות. יש הרבה דברים שכדאי לדעת על המצב על מנת שאת תוכלי לקבל החלטה מושכלת לגבי מה לעשות. לדוגמא להמשיך ולעקוב אחר פעילותו (הבוגדנית) של בעלך, יחס, תדירות הפגישות שלו עם המאהבת ופרטים אחרים הקשורים לרומן שלו. יש לתעד הכול ביומן לשימוש עתידי. עליך לזכור שכל זמן שהוא עדיין שם לך יש לך "זמן" לתכנן ולעבוד על דברים.

2. לא לספר לכל העולם על הבגידה שלו.

זה ממש טבעי שתרצי לספר למישהו על הבגידה של בעלך בכדי להתגבר על הכאב, יש לברור היטב ובזהירות למי מספרים, החברה הכי קרובה שלך יכולה להתברר כ"אישה האחרת". ודאי שאת סומכת ובוטחת במאה אחוז במי שאת מספרת לו ובקשי שלא יפיץ את השמועה הלאה, הרבה אנשים רואים במידע כזה כ"משהו צהוב"  ורצים לספר לחברה וכאש בשדה קוצים כולם כבר יודעים (גם בעלך). מיותר לציין כי יש גברים שמחכים לנצל את ההזדמנות ע"מ להציע את "עזרתם" כשאת במצב הכי פגיע ולכן אל תספרי לידידים שלך. אין זה רעיון טוב לספר לחברים של בעלך או למשפחתו מאחר והם יעמדו לצידו, הם עלולים לשקר לך, להגיד שאת לא מציאותית, להמציא תירוצים עבורו או להזהיר אותו בכדי שידע לכסות את עקבותיו. כאמור לספר לכולם הינו צעד שגוי שיכול לחזור אליך כבומרנג ולרדוף אותך.

פילים הם לא החיות היחידות שלעולם לא שוכחות. לחלק מהאנשים יש נטייה לזכור אירועים לא נעימים תקופה אורכה אחרי שהסתיימו לכאורה, כך שבמידה ואת ובעלך תחליטו להתפייס ולנסות לשמור על שלום בית, מי שמכיר את סיפור הבגידה עלול לגלות עוינות וכעס על מה שהוא עשה לך או מנגד לנטור לך טינה על זה שהשמצת אותו, לכן נהגי במשנה זהירות למי שאת בוחרת לספר על הרומן של בעלך.

3. הקדימי את בעלך במרוץ הסמכויות

זה הזמן לעשות חושבים עליך להיות אמיצה וחזק למרות כל הכאב עלייך לחשוב על היום שאחרי הפרדה, המחשבה אשר אמורה להנחות אותך הינה במידה והקשר הזוגי מסתיים כיצד תוכלי לצאת ממנו באופן שיבטיח את עתידך הכלכלי. כעס ורצון לנקמה לא יבטיחו את הביטחון הכלכלי לו את זקוקה על מנת להמשיך את חייך ולפיכך עלייך לנקוט באופן מיידי במהלכים אשר יבטיחו את עתידך הכלכלי.

במדינת ישראל עומדת לזכותה של האישה האפשרות לקבוע איזו ערכאה תדון בנושאים כמו: מזונות אישה וילדים, משמורת והסדרי ראיה, וענייני רכוש. מקובל לחשוב, ובצדק, כי לאישה עדיף לנהל את תיק הגירושין בבית משפט לענייני משפחה, מאחר ובדרך כלל בתי משפט אלה פוסקים לה ולילדיה מזונות גבוהים יותר, ומכריעים בענייני הרכוש מכוח חוק יחסי ממון ובאופן יותר שוויוני. לעומת זאת, בית הדין הרבני נוטה יותר לכיוון הבעל. בכל מקרה, יש להיוועץ מוקדם ככל שניתן עם עורך דין, על מנת שיגיש עבורך בהקדם האפשרי את התביעות הנכונות לערכאה הנכונה.

4. שלב איסוף המודיעין.

נשים רבות אינן יודעות כמה כסף יש לבעל ואילו נכסים ברשותו. איסוף מודיעין על חשבונות הבנק שלו, זכויות סוציאליות שצבר, נכסים שרכש – כל אלה יעזרו לך במאבק הגירושין. לרוב, בן הזוג ינסה "להעלים" ממך את המידע הזה ולכן חשוב לברר עליהם על מנת שתוכלי לעקלם. אל תהססי לעקל כל זכות כספית ו/או נכסים שגילית. הדבר יעזור לך במו"מ העתידי מולו.

פעמים רבות בעלים העומדים בפני תיק גירושין, מנסים להתחמק מתשלום המזונות באמצעות הצגת תמונה כלכלית מסולפת של מצבם. פעמים רבות התמונה הכלכלית הזו יכולה להיות מגובה בתלושי משכורת פיקטיביים ואז קיים קושי לגלות כי הבעל למעשה מקבל תשלומים נוספים שאינם מדווחים. חוקר פרטי צריך יכול לגלות הכנסות נוספות של הבעל, גם אם בחר להסתיר אותן.

5. היעזרי בחוקר פרטי טוב.

חוקר פרטי יכול לספק מענה לקשת רחבה של נושאים שבהם נידרש להוכחות מוצקות על מנת להוכיח נקודה חשובה. תמיד ישנם מקרי קצה ייחודיים שגם להם החוקר הפרטי יכול להעניק מענה ספציפי. חוקר פרטי בהחלט יכול להיות הפתרון לתעלומת היעלמותו של בעלך בלילות ובסופי שבוע. אנשים מוכנים להרחיק לכת על מנת להחביא רכוש ונכסים במידה וקיים ספק שהוא יילקח מהם. תפקידו של החוקר הפרטי לגלות היכן הרכוש הזה נמצא ומה סדר הגודל שלו, על מנת שניתן יהיה לבצע חלוקת רכוש הוגנת. מידע מודיעיני וראיות על קשר עם אישה אחרת, עשוי להביא לחיוב בעלך במלוא הכתובה המגיעה לך, ולעתים זה יכול להגיע גם לסכום של 6 ספרות. אל תהססי להשתמש בחוקר. המידע שיגלה לך עלול לעלות לבעלך ביוקר.

6. אל תתעלמי מהרומן שלו ואל תעמדי פנים שזה לא קורה.

הכחשה אינה הדרך ועלולה ​​להחמיר את המצב. התובנה שבעלך בוגד בך היא טראומטית וקשה מנשוא, למרות זאת, עליך להתמודד עם המציאות כפי שהיא. התעלמות מהבגידה שלו למעשה נותנת לו "אור ירוק" להמשיך ברומן שלו. העמדת פנים שזה לא קורה תגרום לו לחשוב שהוא מקבל הכשר לבגידה שלו או לתת לו את הרושם שיש לו את הסכמתך בשתיקה. בשלב מסוים (בהתייעצות עם עורך הדין) את צריכה ליידע את בעלך שאת יודעת על הרומן שלו, עליך להבהיר לו באופן נחרץ, אסרטיבי וברור שאת רוצה שזה ייפסק. במידה ואת רוצה לנסות להחזיר את הנישואין למסלולם ככל שתקדימי להתמודד איתו כך ייטב. במידה ותעכבי את ההתמודדות הוא עלול להתחבר באופן עמוק ומחייב לאישה האחרת וכך יקטן הסיכוי שתחזרו להיות יחד – פשוט תגיד לבעלך שאת יודעת על זה, לפעמים זה יהיה מספיק כדי לשים קץ לרומן שלו.

**רות יוסטון היא מחברת הספר "האם הוא בוגד בך? 829 סימנים מסגירים"**

בין מדע לדיני משפחה

החוק תמיד מנסה להישאר מעודכן ולכן חייב לשמר קשר עם ההתפתחויות המדעיות, בתחום דיני המשפחה הצורך הזה ברור וקריטי לאור העובדה שטכנולוגיות הרבייה מתפתחות במהירות.  רק לפני כמה עשורים בשנת 1977 נולד התינוק הראשון בהפריה חוץ גופיית (IVF)  וכיום הפך הנושא לעניין שבשגרה, בתהליך פשוט וקל ניתן להיכנס מחוץ חוץ גופי, בשנת 2009 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מחקר בו נקבע כי איתרו את הגנים שהופכים ביציות וזרע לתאי גזע עובריים אנושיים .

השיפור המתמיד בטכנולוגיית רבייה אלטרנטיבית אפשרה גם כמות רבה של הסדרי פונדקאות, לפיו אישה אחת נושאת העובר של זוג אחר. למעשה, כיום פורחת תעשיית פונדקאות בתאילנד והודו, אזורים אלה מתאימים לזוגות הומוסקסואליים , זוג לסביות או אישה בודדה (כאלה שלא עומדים בקריטריונים לפונדקאות בישראל.

הסיפור המוקדם ביותר המוכר לנו של פונדקאות מסוג זה הינו הסיפור המקראי(בראשית פרק טז, פסוקים א-טז) בו שרה שלא הצליחה ללדת תינוק לאברהם ואמרה לבעלה כי "הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת–בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" בהמשך מסופר כי בגיל 86 הפרה אברהם את הגר וישמעאל נולד. סביר להניח שצורה זו של פונדקאות הייתה נהוגה לאורך דורות רבים כפתרון שאפשר לנשים שלא הצליחו להרות בעצמן להקים משפחה.

כבר בימי קדם נושא החשיבות והרצון הטבעי להורות: "הבא לי בנים ואם אין מתה אנוכי", דברי רחל ליעקב בראשית פרק ל' פסוק א' (שעל כך אומרים המפרשים, שמי שאין לו בנים חשוב כמת(.

במשך השנים, החוק ניסה לשמור על קשר עם ההתפתחויות האלה, אולם קיים קושי לא מועט והדרך עדיין ארוכה, ארגון המשפחה החדשה סבר כי שלילת אפשרות מיחידים להסתייע בפונדקאות מהווה אפליה פסולה שאין לה הצדקה עניינית  ועומדת בניגוד העיקרון השוויון וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומונעת מהם את זכותם הבסיסית להורות.

במדינת ישראל הטיפול בסוגיית הפונדקאות הייתה תמיד סוגיה בעלת רגישות גבוהה בגלל טעמים הלכתיים. במשך שנים רבות נושא הפונדקאות היה בבחינת טאבו. בחקיקת משנה משנת 1987 (התשמ”ז) שקבעה: “לא תושתל ביצית מופרית, אלא באשה שתהיה אם היילוד” למעשה נאסרה הפונדקאות בישראל וגרמה לרבים לחפש אלטרנטיבות בחו"ל. שנים רבות של פעילות למען הסדרת מעמד חוקי לתהליך הפונדקאות בישראל הביא לכך שבשנת 1995 ביטל בית המשפט העליון את האיסור וסלל את הדרך לחקיקת חוק הפונדקאות.

הסכם פונדקאות:


הסכם פונדקאות הינו הסכם שנחתם בין האם הפונדקאית, זאת שנושאת את העובר לבין ההורים המיועדים אשר חייבים להיות איש ואישה שהם בני זוג.  תוקף ההסכם לנשיאת עובר מגיע מחוק הסכמים לנשיאת עוברים (התשנ"ו-1996 ) באופן הבא: "הסכם בין הורים מיועדים לבין אם נושאת לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההיריון, למסור את הילוד לאחר הלידה להוריו הביולוגים.

ההסכם יכלול את כלל ההיבטים הבריאותיים, המשפטיים, הפסיכולוגיים והכלכלים, הסכם לנשיאת עוברים מוגש לוועדה מיוחדת שמונתה ע"י שר הבריאות והפועלת מתוקף חוק ההסכמים.

הגדרות:

  • ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, והאם הפונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות).
  • המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים, המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת.
  • פרט למקרים הקבועים בחוק, המועמדת להיות אם נושאת תהיה אישה בין הגילאים 22-38, לא-נשואה, ואשר ילדה לפחות פעם אחת בחייה, אך לא יותר מארבע פעמים.
  • מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) – הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם נושאת.
  • החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.
  • אישה יכולה להיות פונדקאית לכל היותר פעמיים בימי חייה.

בנוסף לאתגר הרגשי המלווה כל תהליך ההפריה חוץ גופית, החידושים הטכנולוגיים והדרכים המגוונות של רבייה חלופית תהיינה גם אתגר לחוקי דיני משפחה. החוק יצטרך לבצע התאמות שיאפשרו לטפל בבעיות המשפטיות הבלתי הנמנעות, כגון משמורת ילדים, תמריצים כלכליים או מענה חוקי לסיוט הגדול של כל זוג שעורך הסכם פונדקאות וחושש שמא האם הנושאת תתחרט לפתע לאחר הלידה ותסרב למסור לידם אל התינוק.

אלימות במשפחה

בתאריך 12 לנובמבר 2011  דקר גבר את חברתו והתאבד במרכז קליטה, האישה, גרושה ואם לשני ילדים, נדקרה למוות בקומה השביעית של מרכז הקליטה שמאכלס עולי אתיופיה. "בחדר נראה הרבה סימני דם", סיפר עד ראייה, "הבן חיבק חזק את אמו כי חשב שהוא יכול להציל אותה" באירוע אחר "תושב הצפון רצח את אשתו והתאבד לעיני הילדים, אנשי ההצלה שהגיעו לבית בכפר סמיע שבגליל המערבי מצאו את נג'וא איברהים, מנהלת בי"ס לחינוך מיוחד, מתבוססת בדמה, ואת בעלה תלוי. חמשת ילדיהם היו עדים לזוועה, והבן הבכור אף ניסה לעצור את אביו – ונחבל. המשטרה: לא ידוע על אלימות קודמת בין בני הזוג. ראשי העדה הדרוזית פועלים למנוע התלקחות".

בשנת2011 נרצחו 23 נשים בידי בני זוגן. מנתונים שפרסם משרד הרווחה לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים עולה, כי חלה עלייה של 48% במספר הילדים שטופלו במרכזים למניעת אלימות במשפחה .

אורך החיים בישראל הוא אינטנסיבי מאוד, לרוב המשפחות קשה להתפרנס בכבוד ובטח אין בנמצא זמן לבילוי ומרגוע, לחץ כלכלי, לחץ בעבודה או בעיות בזוגיות עלולים לגרום למשבר אצל אחד מבני המשפחה, בן המשפחה שמצוי במשבר זקוק לכל החום, אהבה, תמיכה ועזרה בכדי להיחלץ ממנו.

על פי רוב, מצליחה המשפחה להתגבר על המשבר בעצמה אולם לעיתים המשבר כה מהותי שלא ניתן לאחות את השברים, במקרה זה הפעילות הבריאה של התא המשפחתי נהרסת וממנה צומחות תופעות של אלימות והזנחה.

אלימות במשפחה הינה בעיה חברתית שאינה ייחודית למגזר ספציפי או לרמה סוציו אקונומית  והשפעותיה ניכרות בטווח הקצר והארוך כאחד. אלימות במשפחה הינה תופעה שלילית ומכוערת ויש לגנותה על כל צורותיה.

סוגי אלימות במשפחה:

  • אלימות בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים
  • אלימות כלפי ילדים ע"י הוריהם 
  • אלימות כלפי הורים ע"י ילדים
  • אלימות בין קשישים וכלפי קשישים על ידי בני משפחתם או מטפלים
  • אלימות בין אחים
  • ילדים ומתבגרים החשופים ועדים לאלימות במשפחתם

למרות שנושא אלימת במשפחה נשאר ע"פ רוב מאחורי הקלעים והמשפחות מתביישות לספר עליו, בישראל משפחות רבות סובלות מאלימות פיזית, מינית, מילולית, פסיכולוגית והטרדה מאיימת. כל סוגי אלימות אלה אסורים ע"פ חוק ומוגדרים כעבירה פלילית.

מזונות

קצת היסטוריה:

מזונות נידונו בטקסטים משפטיים עתיקים כוללים קוד הבבלי חמורבי (# 137 – # 142) והקוד של יוסטיניאנוס (Corupus Iurus Civilis), שהיה התוצאה של רצונו של הקיסר יוסטיניאנוס שהחוק הרומאי הקיים יאוגד בספר ברור של חוקים, התוצאה הייתה שקודיוסטיניאנוס הראשון,הושלם בשנת 529.

יהדות – כבר בתקופת המקרא, מעת שנבראו בני האדם והתחילו החיים הזוגיים, הכירה התרבות היהודית בגירושין כדרך אפשרית ליציאה מן החיים המשותפים: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָה, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (דברים כ"ד 1). שטר הגירושין היהודי מופיע במקרא גם במקומות נוספים (ירמיהו ג' 8, ישעיהו נ' 1) וייתכן כי בימי קדם נכתבה בו ההצהרה: "כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ" (הושע ב' 4). ראיות לשטרות יהודיים בנוסח זה בשפה הארמית נמצאו במגילות מן המאה ה-5 לפני הספירה בייב שבדרום מצרים.

התפיסה המודרנית יותר של מתן מזונות לאישה הגיעה מהמשפט האנגלי שהעניק דמי מזונות במקרים של פרידה וגירושין. הליברליזציה של חוקי גירושין התרחשה במאה ה -19, אבל אז היה ניתן להתגרש רק במקרים של התנהגות בלתי הולמת בחיי נישואים. כתוצאה מכך, הדרישה לתשלום דמי מזונות הפכה מקושרת למושג אשמה בגירושים.

ישראל:

ע"פ החוק במדינת ישראל הטיפול בגירושין בין בני זוג נעשה ע"פ דתם של בני הזוג, ובהתאמה גם תהליך הגירושין של יהודים מבוצע בבית דין רבני, המוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי ע"פ הדין המוסלמי ונוצרים לפי הדין הנוצרי.

התיקון לחוק דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קבע כי שני ההורים חייבים לזון  את ילדיהם ללא קשר להסדרי המשמורת,  גובה המזונות נקבע בהתאם להכנסתו הכוללת של כל צד מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם יותר ממזונות הילדים. אלא שחוק אינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות וחל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.

בבית הדין הרבני בישראל המתנהל ע"ב המשפט העברי על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל  15( מגיל 15 ועד גיל 18 תיאורטית יכול הילד לעבוד ולכן כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יישאו בהם האב והאם בהתאם להכנסותיהם), גם אם גרושתו משתכרת טוב ממנו וגם אם הוא חסר כל. על פי ההלכה בעת גירושין עוברים כל נכסי המשפחה לרשות אב המשפחה ועליו מוטלת החובה לזון את ילדיו באופן מוחלט.

מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, למעט מצב בו ערכו בני הזוג הסכם ממון הרכוש יחולק בין ההורים בצורה שווה. עיקרון איזון משאבים מחייב את כל בתי המשפט (בתי משפט למשפחה ובתי דין רבניים), סעיף 13 בחוק יחסי ממון קובע שכדי להישפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש.

לא הוכנסו לחוק המזונות סייגים או תיקונים כך שהתוצאה הינה שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, עדיין האחריות לזון את הילדים מוטלת על האב באופן מוחלט.

מזונות אישה :

כאשר בני זוג מתחתנים ע"פ ההלכה, הם מתחייבים אחד כלפי השני, הכתובה הינה  התחייבות המקבלת תוקף חוזי. הבעל מתחייב בכתובה לספק לאישה "שארה, כסותה ועונתה":

בהתאם לחוק העברי זכאית האישה לקבל מבעלה את כל מזונותיה וצרכיה כל זמן שהם נשואים על פי ההלכה. במידה והבעל אינו מספק את שהתחייב רשאית האישה לפנות אל בית המשפט לנושא משפחה או לבית הדין הרבני ולתבוע הבעל תשלום דמי מזונות אישה.

גם במקרים בהם בני הזוג לא נישאו כהלכה יכולה האישה לפנות אל בית משפט לעיניני משפחה על מנת שיקבע כי נישואיהם חוקיים, ואז היא תהיה זכאית לתשלום דמי מזונות אישה.

במקרה גירושין, הבעל חייב לשלם דמי מזונות אישה רק מהרגע בו הגישה האישה את התביעה ועד הגירושין, ברגע בו בני הזוג מתגרשים, אין הבעל חייב עוד בתשלום דמי מזונות לגרושתו. אין לבלבל בין דמי מזונות אישה לבין דמי מזונות ילדים שהחובה לשלמן ממשיכה גם לאחר הגירושין.

ע"פ ההלכה יש מספר סיבות שבעטין רשאי בית הדין לקבוע שלאישה לא מגיע מזונות אישה:

  • אישה נואפת – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר "זינתה תחת בעלה",והוגדרה על ידי  בית דין רבני בתור אישה נואפת.
  • אישה מורדת – אישה על ידי בית דין רבני בתור אישה מורדת.
  • אישה עובדת – על פי הדין העברי אישה פטורה מעבודה לשם פרנסה, במידה ובכל זאת יצאה לעבוד אפשר לדרוש כי הכנסה זו תחשב כמזונות אישה ( "צאי כי מעשה ידייךך למזונותיך").,
  • עזיבה של הבית – אישה שעזבה את הבית המשותף.

בדרך כלל בית משפט לעיניני משפחה לא יתערב בפסיקה של בית דין רבני בנוגע להכרזה על אישה כאישה נואפת או כאישה מורדת אלא אם הובהר כי קיים שינוי נסיבות מהותי בין הדיון בבית הדין לדיון בבית המשפט.