ייפוי כוח מתמשך

מרב פלד ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך היינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר, להחליט כיצד ועל ידי מי יתנהלו ענייניו בעתיד.

אם יאבד את כשירותו הפיזית או הנפשית, ויהיה במצב בו לא יוכל לקבל החלטות ולבצע פעולות בעצמו.

חוסר צלילות דעת ומצב רפואי קשה בסוף ימינו עלולים לגרום לקבלת החלטות שגויה בנוגע לנכסים שיישארו אחרי לכתנו. חתימה על ייפוי כוח מתמשך יכולה למנוע זאת. הידרדרות במצב יכולה לקרות כתוצאה ממקרים כגון: תאונה, מחלות זקנה, מוגבלות נפשית או שכלית, שיכולים לפגוע בכושר קבלת ההחלטות של אדם.

הדרך שלך לשלוט בעתידך מתקיימת באמצעות מינוי של מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשמך כאשר לא תוכל לקבל החלטות או לבצע פעולות בעצמך. מיופה הכוח יוכל לעזור לך, בהתאם להנחיות שנתת לו בעת עריכת ייפויי כוח, בטיפול הן בנושאים פשוטים, כמו קניית תרופות, ואף בעניינים מורכבים יותר, כמו קבלת החלטות על טיפולים רפואיים, וכך גם בעניינים רכושיים ואישיים.

החיים של אוכלוסיית הגיל השלישי ובעיקר בשנות החיים האחרונות מלוות בקשיים בקבלת החלטות.  בגלל חוסר בצלילות דעת ובגלל בעיות רפואיות שונות. יש מקרים שבהם המצב הרפואי פוגע בשיקול הדעת וגורם לקבל החלטות שלא מייצגות את הרצון האמיתי שלנו, או שהמצב הרפואי שלנו גורם לתלות בבני משפחה שלא בחרנו בהם ו/או שהם אינם מעוניינים בתפקיד זה, במקרים רבים מזהים הזנחה וניצול של האדם בסוף ימיו,

הפתרון: למנות מיופה כוח שיוכל לקבל החלטות במקרה הצורך.

כדי לפתור את הבעיה, קיים הסדר משפטי חדש שנקרא "ייפוי כוח מתמשך". הסדר זה נוסף לאחרונה במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שמבטא תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים עם מוגבלויות – תפיסה אשר שמה במרכז את זכותו של אדם לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ולרצונו. ההסדר החדש מאפשר לאדם לתכנן את העתיד בחייו כראות עיניו ובאופן שקול ומושכל, בעודו בעל כשירות, רצון חופשי ודעה צלולה, ולמנות לשם כך מיופה כוח מטעמו, איש אמונו, שיהיה מוסמך לקבל החלטות בנוגע לענייניו ולבצען, אם וכאשר הממנה לא יוכל עוד לנהל את ענייניו באופן עצמאי (או כפי שהגדיר החוק: "אינו מסוגל להבין בדבר").

מי יכול להיות אותו אדם מיופה הכוח?

מיופה הכוח יהיה בדרך כלל אדם אשר קרוב אלינו – בן או בת זוג, ילד/ה או בן משפחה אחר, חבר/ה שאנו סומכים עליו מאוד או כל אדם שנבחר (ישנה אפשרות למנות יותר מאדם אחד וכן אפשרי לקבוע שמיופה הכוח יידע צג ג' בכל פעולותיו).

ייפוי כוח מתמשך יקנה לכם רוגע וביטחון, בידיעה שבחרתם בעצמכם את האדם שידאג לאינטרסים שלכם – האישיים, הבריאותיים, הכלכליים באופן שאתם הייתם רוצים שהעניינים יתנהלו.

​חתימה על מסמך יפוי כוח מתמשך אפשרית אך ורק ע"י עו"ד שהוסמך לכך, ע"י האפוטרופוס הכללי ושאין לו עניין אישי עם אותו אדם.

היתרונות העיקריים בעריכת ייפוי כוח מתמשך ומינוי מיופה כוח כאמור, הנם:
  • מינוי אדם שמיפה הכוח סומך עליו ועל שיקול דעתו, במקום כזה שימונה על ידי בית המשפט.
  • האפשרות לתת לאותו מיופה כוח שמונה על ידך הוראות מקדימות כמעט בכל תחום, למשל לעניין העדפת הממנה להמשיך להתגורר בביתו בעת שיחדל להבין, או דווקא ההיפך- היכולת לתת הוראה מקדימה בה הוא מבקש כי בעת שיחדל להבין, יש להעבירו למוסד סיעודי וכיו'.  
  • יתרון נוסף של ההסדר הוא שלאחר מותו של הממנה אחרי 120, מיופה הכוח צריך להעביר את נכסיו של הממנה שהיו בטיפולו ליורשיו או למנהל עיזבונו. עם זאת, למשך תקופה של 90 יום ממועד הפטירה, רשאי מיופה הכוח לענייני רכוש, להמשיך ולטפל בענייני רכוש מסוימים, כולל לשלם תשלומים עבור שירותים שקיבל הממנה בחייו ולשלם הוצאות סבירות בעבור סידורי קבורה ואבלות, וכך גם להמשיך ולנהל נכס מושכר או נכס הדורש טיפול שוטף. אפשרות זו מונעת היווצרות של "תקופת ביניים", שבה עניינים אלו לא מטופלים על ידי אף אחד.

איך בוחרים ואיך ממנים מיופה כוח?

הנקודות החשובה בבחירת מיופה הכוח שלכם הינם, אחריות, יושרה ובעיקר אדם שאתם סומכים עליו בעיניים עצומות, תוכלו לבחור קרוב משפחה, חבר קרוב או אדם שאתם מרגישים שאתם קרובים אליו ויכולים לסמוך עליו. תוכלו לבחור גם איש מקצוע מהימן כמו עורך דין, רואה חשבון, רופא וכדומה כמיופה כוח, בתנאי שאתם מכירים אותו וסומכים עליו שינהל את ענייניכם על הצד הטוב ביותר.

אחרי שבחרתם באדם הראוי לתפקיד זה, כדי למנות אותו להיות מיופה הכוח שלכם, יש לפנות לעורך דין שעבר הכשרה מתאימה והוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי לערוך ייפויי כוח מתמשכים. תפקידו של עורך הדין הוא לסייע לפונה הממנה לברר את הצורך שלו בייפוי הכוח המתמשך, ולהסביר לו את ההשלכות הכרוכות במינוי מיופה כוח. כמו כן, עורך הדין יסביר לכם מהן חובותיו וסמכויותיו של מיופה הכוח, העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח והאפשרויות לכלול גורמים נוספים לפיקוח על פעולותיו של מיופה הכוח שבחרתם.

מה כותבים בייפוי הכוח?

ייפוי כוח מתמשך יכול לחול על ענייני רכוש. כלומר, מיופה הכוח מקבל לידיו את הסמכות לקבל החלטות ולבצע פעולות הנוגעות לנכסים שלכם, לכספיכם ולהתחייבויותיכם. כך למשל, תוכלו לקבוע שאתם רוצים לממן את לימודי האוניברסיטה של נכדיכם, או שתרצו לקבוע מה יהיה גובה המתנה שתרצו להעניק לנכדיכם בהגיעם לגיל מצוות. בנוסף, אפשר לקבוע שייפוי הכוח המתמשך יחול על עניינים אישיים, כולל עניינים רפואיים. זה אומר טיפול ברווחתכם, באיכות חייכם, סיפוק צורכיכם היום-יומיים, שמירה על אורחות חייכם התרבותיים והדתיים, דאגה לתעסוקה, לימודים או שיקום, אחריות לבחירת מקום מגורים ועוד, כל עוד מתאפשר הדבר.

באיזה שלב מיופה הכוח מתחיל לקבל החלטות במקומכם?

ייפוי הכוח נכנס לתוקף כאשר האדם הממנה לא מסוגל להבין עוד ולקבל ההחלטות באותם עניינים שנכללו בייפוי הכוח מצד הממנה. איך מיופה הכוח יידע שאינכם מסוגלים עוד להבין בעניינים אלו? הכל בכפוף לתנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, כפי שקבעתם בייפוי הכוח המתמשך. דוגמא לתנאי כזה יכולה להיות החלטה משותפת של מיופה הכוח ואדם נוסף קרוב שקרוב אליכם, אשר יוכל להעיד על סמך היכרותו איתכם שהגעתם לשלב שבו אינכם מסוגלים עוד לנהל את ענייניכם בעצמכם. לחלופין, אפשר לקבוע תנאי לפיו הכניסה לתוקף תיקבע לפי חוות דעת מומחה כמו פסיכיאטר (או מומחה רלוונטי אחר).

בשלב שבו מיופה הכוח יקבל החלטות או יבצע פעולות בשמכם, הוא יצטרך לבדוק בכל פעם אם תוכלו לקבל את ההחלטה או לבצע את הפעולה בעצמכם. רק אם הוא יגיע אל המסקנה שאינכם יכולים לבצע את הפעולה או לקבל את ההחלטה בכוחות עצמכם או באמצעות סיוע של מיופה הכוח או של גורם אחר, הוא יהיה רשאי לפעול בשמכם. כך נשמרת עצמאותכם, ככל הניתן, תוך כדי התחשבות ברצונותיכם ובבקשותיכם.

אפוטרופס לדין

תפקיד האפוטרופוס לדין הוא לזקק לביהמ"ש מהי טובתו של הקטין בהליך שעומד בפני ביהמ"ש.
אפוטרופוס לדין מהווה זרוע ארוכה של ביהמ"ש בניסיון להתחקות אחר השאלה מהי "טובתו של הקטין".

בראשית, חשוב לציין כי הרבה מהמקרים שאתה פוגש בביהמ"ש לענייני משפחה הם של שני הורים נורמטיביים שהסכסוך בניהם מוציא אמוציות קשות, שנים מחזיקים בטענות טובות, אולם שוכחים כי בטווח יושב ילד מבולבל, אותו מושכים לשני כיוונים והוריו מנסים להשפיע על דעתו.

לדוגמא תיק שנמצא בטיפולי, קטין בכיתה ב', שני הורים נורמטיביים, האב מנהל חברת הייטק מצליחה, האם מנהלת משרד עורכי דין, שבאמת שני ההורים בעלי מסוגלות הורית גבוהה, רמה סוציו אקונומית גבוהה, שבטוחים כל אחד מהם שהוא פועל לטובת הקטין, אבל בפועל הקטין נמצא בטווח בין הוריו, בשיחה שקיימתי עם הקטין הוא ממש חזר והזהיר אותי שלא כדאי לי לנסות ולדבר עם הוריו על שינוי הימים שנקבעו להסדרי ראיה, כי יהיה באלגן גדול. זה קטין עם בעיות רגשיות קשות שמקשות עליו את הלימודים והתפקוד היום יומי.

לא בכדי נקבע כבר ע"י שר הרווחה כי ילדים הנמצאים בליבו של סכסוך גירושין קשה, יוכרו כקטינים בסיכון ויועברו לטיפול בבית משפט לנוער.

זכויות הילד ומעמדו כבעל דין עצמאי

סעיף 12 לאמנה לזכויות הילד 1989 (child participation):

א. מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.

ב. למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מנהלי הנוגע לו במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים, בצורה המתאימה לסדרי הדין שבדין הלאומי.

סעיף 3 לאמנה (best interests of the child) :

"א. בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה."

הזכות לייצוג נפרד – נגזרת מהזכות להשתתפות "אפקטיבית" ומהזכות כי טובת הילד תהווה שיקול ראשון במעלה (חובה כאשר יש פוטנציאל לניגוד עניינים בין הצדדים).

המלצה על עיגון זכות השמיעה הישירה של קטינים בהליכי מעמד אישי בחקיקה והקמת מנגנון יישום (דו"ח ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו) – פרק כ'2 לתקסד"א.

המלצה על עיגון זכות הייצוג העצמאי לקטינים בהליכי משפחה בחקיקה והקמת מחלקה לייצוג קטינים באגף לסיוע משפטי (דו"ח ועדת המשנה בנושא ייצוג) – מיושם בפועל ללא חקיקה.

"בכל עניין מענייני המשפחה ימנה בית המשפט מייצג לקטין, אם מצא שקיים חשש כי ללא מינוי כאמור עלולים זכויותיו של הקטין, צרכיו או האינטרסים שלו להיפגע פגיעה של ממש", תוך מתן זכות ייצוג לקטינים מעל גיל 12 המביעים עמדה ברורה.

מינוי אפוטרופוס לדין:

סעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1968

(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

ייזום הליכים באופן עצמאי על ידי קטין, באמצעות עורך דין :

סעיף 3 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995

(ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי פקיד סעד, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה, וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בענין שבו עלול זכותו להיפגש פגיעה של ממש; לענין סעיף זה, "הגשת תובענה" לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט".

היבטים ייחודיים לייצוג קטינים :

"טובת הקטין" – במוקד הדיון. מההכרה בקטין כאדם נפרד מהוריו, בעל צרכים זכויות ואינטרסים אשר עשויים לעיתים עמוד בניגוד ובשונה מאלה של הוריו.

המייצג משמש כ"קולו" של הקטין בבית המשפט. העצמה ובטחון לקטין. (ראה סיפורה של אלינה)

שמיעת הקטין גרידא אינה מספיקה בשיטה אדוורסרית – הייצוג מקדם מתן משקל ראוי לקולו של הקטין ולטובתו בהחלטה השיפוטית.

גורם אובייקטיבי – חובת נאמנות עצמאית, מוחלטת ובלתי תלויה לקטין ולאינטרסים שלו. גורם מגשר – מקטין קונפליקטים ונתפס על ידי הצדדים כאובייקטיבי. מביא בהרבה מהמקרים לפשרות ולסיום ההליכים המשפטיים.

יכול לבסס יחסי אמון עם הילד ומהווה דמות קבועה ואמינה – יכול לגייס את הילד להליכי טיפול. לא תמיד רצון הקטין מהווה את טובתו של הקטין ותפקידו של האפוטרופוס לדין הוא לנסות ולהבהיר לקטין ולשנות עמדותיו.

גורם קבוע ורציף מונע התמשכות הליכים (מחקרים אמפיריים)

פגישה ראשונה עם עורך דין לגירושין

עבור רוב האנשים , הצעד הראשון לאחר החלטה להתגרש הוא למצוא את העורך דין הנכון לך. מאמר זה נותן לכם כמה טיפים על מה לצפות במהלך הפגישה הראשונה שלך.

נכתב ע"י : עו"ד מרב פלד

כעורכת דין אני צריכה לעשות הכול שהלקוח ירגיש בנוח ויוכל לדבר על הכול, מאחר ורוב הלקוחות שמתגרשים חווים מגוון של רגשות לאחר ההבנה כי הנישואין מסתיימים, כמו פחד, כעס, כאב, חרדה או אפילו דיכאון. הם עלולים לאבד את היכולת לישון ולחוש חשש עמוק לגבי כיצד ילדיהם יקבלו את החדשות על הגירושין הקרבים. כתוצאה מהרגשות הללו מסביב הפרידה לקוחות גירושין לרוב אינם נמצאים במיטבם. בייחוד בפגישה הראשונה עורך דין מנוסה ייקח זאת בחשבון.

עורך הדין צריך להשתדל  לייצר אווירה נוחה ובטוחה ככל שניתן  ולהפגין גם רגש, אומנם עורך הדין שלך אינו מטפל אך הוא חייב להיות רגיש למצב הנפשי של הלקוח. להלן מספר דגשים לפגישה:

  • הסברים ברורים וזהירים של דברים – לא לזעזע את הלקוח עם תיאוריות משפטיות מורכבות, חוקים, הלכות ופסיקות.
  • להימנע משימוש בעגה משפטית מורכבת – זה עשוי להיות אתגר עבור לקוחות מסוימים, דבר כדי שהלקוח יבין .
  • דף מידע – לקוח בשלב זה של הגירושין עלול להיות לא מרוכז ויהיה לו קשה לזכור הכול ולכן מומלץ לכתוב את הדברים המרכזיים ולתת ללקוח בתום הפגישה.

אם אתה טרם הליך גירושין עליך לוודא שאתה בוחר עורך דין מנוסה ומוכשר שזה תחום התמחותו, מומלץ טרם הפגישה לקבל חוות דעת מחבר או משהו שעבד עם עורך הדין. שווה גם לבדוק ביקורות באינטרנט ואם ישנם מקרים כל התנהגות בלתי הולמת מקצועית נגד עורך הדין.

כמו כן, לבחון כמה שנות ניסיון יש לו בדיני המשפחה. ודא שהניסיון שלו תואם לצרכים שלך. במידה ואתה נמצא מאבק משמורת מסובכת, בינלאומית עליך לוודא כי עורך הדין בעל ניסיון במשמורת במשך כמה שנים. או לדגומה במידה ובן הזוג שלך היינו משקיע הון סיכון מוצלח אזי יש לוודא שלעורך הדין שלך יש את הידע להתמודד עם הניתוח הפיננסי המסובך .

אתה צריך למצוא עורך דין עם מי אתה יכול לשאת על יחסי עבודה טובים. אחרי הכל, אתה עלול להיות הוצאות הרבה זמן יחד. בנוסף, אתה הולך לקבל החלטות משנות חיים בגירושים שלך, אז אתה רוצה עורך דין שיכול להסביר זכויות, אחריות ואפשרויות שלך בצורה ברורה.

אם אתם מודאגים לגבי שוכח הכל עורך הדין שלך אומר, זה יכול להיות רעיון טוב לבקש מיילים לסכם מסכם הפגישות שלכם. עם זאת, זה יכול להיות יקר (זוכר, עורכי דין גובים עבור זמנם). אם זה לא מעשי, לרשום הערות במהלך פגישות כדי שתזכור משימות כל שהתבקשתם להשלים ולזכור מה הם השלבים הבאים.

מה צריך לקרות בפגישה הראשונה?

זה תלוי מאוד בסטטוס האישי שלך, מה מצבך, מה קורה במקרה גירושין. במקרים מסוימים, מסמכי גירושין כבר הוגשו, בעוד במקרים אחרים, בני הזוג כבר דבר על גירושין והבטיח להשתמש בתהליך גירושין בשיתוף פעולה, ולא עד הסוף "ההתדיינות" (כלומר נאבקים על מקום משפט). לבסוף, לקוחות מסוימים מתמודדים חירום – בני זוגם העשויות לרוקן חשבונות בנק לקראת גירושין, או שהם עשויים להיות קורבן של אלימות במשפחה וזקוקים להגנה מיידת מבית משפט. נסיבות הלקוח תכתבנה מה נדון ומה שננקט פעולות כתוצאה של המפגש הראשון.

בדרך כלל אם כי, לקוח מגיע עם שאלות כלליות על גירושין ממשמשים ובאו או לאחרונה הגישו, רוב עורכי הדין יבחנו את תהליכי הגירושים השונים זמינים (חוק השיתופי, גישור וליטיגציה) ולתאר את השלבים דרושים לכל אחת.

בנוסף, עורך דין צריך לשאול הרבה שאלות. חשוב לנסות להכיר את הלקוח כאדם וללמוד כמה שיותר על בן הזוג והילדים של הלקוח (אם בכלל). עורך דין צריך לנסות להשיג הבנה טובה של המצב הפסיכולוגי הפיננסי של הלקוח הזה הוא על מנת להפוך את כל הפניות צורך פסיכותרפיסטים, מאמני גירושין, עורכי דין נדל"ן ו / או מתכננים פיננסיים עבור ייעוץ מיוחד.

עורכי דין גירושין רבים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם אנשי מקצוע אחרים על מנת לוודא את כל השאלות הקשורות לגירושי לקוחותיהם נענים כראוי. זכור, עורך דין אינו ולא יכול לשמש יועץ מס או פסיכולוג, למשל, אז זה חיוני כי מתגרש בן הזוג של לשכור אנשי המקצוע הנכון ולשמור הודיע ​​לעורכי דינם.

סקור אתגרים במקרה הגירושין שלך

אי אפשר לחזות בדיוק מה יהיה "לקרות" גט, אבל זה הכי טוב כדי לתת מענה לכל הסוגיות העיקריות שעלולות לבוא, כגון משמורת של כל ילדיהם הקטינים, מזונות ילדים, מזונות – אם זה צריך להיות משולם ואם כן, כמה ובמשך כמה זמן, ואת חלוקת הרכוש וחובות.

בסוף הפגישה הראשונה, לקוחות, בדרך כלל לעזוב עם שיעורי בית הכולל למידה ככל האפשר על מצבו הכלכלי של בני הזוג, במונחים של נכסים, התחייבויות והוצאות שוטפות. בנישואים רבים, רק אחד מבני הזוג הוא אחראי על הכספים. עם זאת, לפני שניתן יהיה לפתור גירושין, שני בני הזוג צריך להיות בעל הבנה מלאה של חובות הכנסה, נכסים של בני הזוג. אם אתה יכול לספק הרבה פרטים על כספינו במפגש הראשון עם עורך הדין החדש שלך, מפגש זה יהיה הרבה יותר פרודוקטיבי.

האם הפגישה חשאית ?

כן. לפעמים, בני זוג אינם בטוחים לחלוטין שהם רוצים להתגרש, אבל רוצים לדעת מה הם יכולים לצפות אם הם הולכים קדימה. כל תקשורת עורך דין-הלקוח מוגן, זכות לקוח לפרטיות היא מוחלטת, כך שלקוחות גירושין לא צריכים לדאוג זוגם לברר.

סיכום

חשוב שלקוחות להשאיר תחושת פגישת דינו הראשונה שלהם הוא כבר שמע והבין, וכי עורך הדין שלהם קשובה לצרכימים הספציפיים שלהם. הם צריכים גם להציג עורך הדין שלהם כמי נחווית, מוסמך ונגיש – מישהו שיכול להנחות אותם דרך התקופה המלחיצה קדימה.

למה חשוב לכתוב צוואה ?

אזרח אמריקאי בשם ג'ון דנבר יצא לטיסה שגרתית במטוסו הפרטי ואז קרה הבלתי הצפוי. הוא התרסק לתוך המפרץ ומת. לאחר מותו התברר כי לא כתב צוואה הוא הוראה כיצד לחלק א עזבונו שעמד על 20 מליון , לעומתו ג'קי אונסיס הותירה צוואה מפורשת המפרטת היטב את הטיפול בעיזבונה בסך 200 מיליון דולר, בצוואה עיזבונות ספציפיים לילדיה, מתנות לחבריה, ו36 עמודים של הוראות בדבר חלוקת רכושה, כולל הדירה בשדרה החמישית בניו יורק ועותק חתום (חתום על ידי רוברט פרוסט) בנאום ההשבעה של קנדי. חשוב לציין כי אי כתיבת צוואה הינה גורם מרכזי בריבים משפחתיים גדולים בין היורשים שכל אחד מהם מאמן שהיה נכון לחלק אחרת את העיזבון.

למרות שלך כנראה אין 200 מיליון דולר לחלק, חשוב שתיקח שליטה על הירושה שלך ותכתוב צוואה. במדינת ישראל יש חוקים ברורים בנוגע לחלוקת רכוש לאחר הפטירה, כמו גם חוקים המכתיבים את מה שמהווה את המרכיבים של צוואה תקפה. בדיוק כמו בכל תחום אחר של תכנון פיננסי כדאי לדעת את העקרונות הבסיסיים. הבעיה שרובנו לא אוהבים לחשוב על מוות וכתיבת צוואה למרות שזוהי הדרך הטובה ביותר לספק ליורשים שלך הסבר על חלוקת העיזבון, כדאי ונכון לעשות תכנון בעודך בחיים ולא פחות חושב בעודך יכול וכשיר !

מהי צוואה ?

עם מותו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו. נכסים אלו, הקרויים עיזבון, הם הירושה של המנוח. למעשה הצוואה היא מסמך שבאמצעותו אתה מעביר את הנכסים שלך לאחר המוות לאנשים שלהם היית רוצה רוצה להעביר את הנכסים ולא למי שהגדיר החוק היבש. הצוואה ניתנת לשינוים עד המוות כל עוד אתה כשיר. באופן זה תוכל למסור את הנכס שלך למי שאתה רוצה, לדוגמה טבעת האירוסין עם היהלום של אשתך שנפטרה והיא בעלת ערך סנטימנטלי גבוהה תועבר לבתך ואוסף המטבעות היקר שלך יועבר לנכד ספציפי שמתעניין בכך. סוגיה חשובה מאוד אפילו להורים צעירים היא מי יטפל בילדך (בסיכום עם בת הזוג) ובהמשך לכל להחליט מי יהיה האפוטרופוס שלהם ומי ינהל את נכסיך עד שיגיעו לגיל בגרות.

בכתיבת צוואה אתה (ה"מוריש") הוא השחקן הראשי.  אתה חייב להיות בריא בנפש ובגיל בגרות. עליך להצהיר שזוהי צוואתך וזה חייב להיות בכתב וחתום על ידך. באחריותך לתקן את הצוואה בעת שנוצרים שינויים בחייך כמו לידה של ילד נוסף או גירושין. גם שינויים בחוקי המס יכולים להיות עילה טובה לשינוי הצוואה. אתה אחראי לכך (אחרת במותך כל הנכסים שלך יועברו לגרושתך במקום לאשתך).

זה מאוד חיוני למנות אדם שאתה סומך עליו כמוציא לפועל של הצוואה. "המוציא לפועל" מחויב לבצע את התנאים והגבלות של בעל הצואה, חשוב שתבחר אדם בעל כישורים מתאימים ורצוי שיהיה בעל מקצוע בתחום, טיפול בעיזבון הינה עבודה הדורשת מיומנות וגם קצת ידע פיננסי. עם מותו של בעל הצואה, המוציא לפועל יצטרך לאסוף את הנכסים לבצע תשלום של חובות ומסים, ולנהל את הנכסים עד לחלוקתם ליורשים.

סוגיות מס קשורות, אתה גם צריך להיות מודע למסים אפשריים בעת עריכת צוואתך. לדוגמא  מס עיזבון או מס רכישה (נדל"ן), עובדה ז מדגישה מדוע כדאי לך להתייעץ עם עורך דין בכל הנוגע לעריכת צוואה ועל הדרך הנכונה להתמודד ובאמצעות איזה מהלכים פיננסיים אחרים. תכנון מס אפקטיבי על ידי מומחה מס (בד"כ רו"ח) יכול לחסוך מסים בחיים שלך והן ליורשים שלך.

מה עלול לפגוע במהימנות הצוואה ?

קיימים מקרים, לאחר מותו של אדם, חלק מהאנשים (בני משפחה, חברים וכי') חשים מקופחים מצוואת המוריש ומגישים לבית המשפט התנגדות לצוואה ודורשים את פסילתה מטעמים שונים (השפעה בלתי הוגנת, אי צלילות דעת המוריש, איומים, מעורבות יורש/ים בעת עריכת צוואה וחתימתה, זיוף צוואה וחתימה, תרמית וכיו' ). כל אלו, ועוד טענות ותואנות שונות ומגוונות, יש בכוחם לערער על הצוואה, המערערים צריכם לפגוע במהימנות של הצואה ע"מ להביא לפסילתה. אחד הכלים הפשוטים לשמירה על מהימנות הצוואה היא לצלם אותה בוידאו, באפן זה נראה המוריש באופן ברור כצלול ובריא בנפשו  בעת עריכת הצוואה.

מהו עיזבון ?

לאחר פטירתו של אדם עזבונו מחולק ליורשיו, העיזבון כולל את כל הנכסים של המוריש בעת פטירתו, בין אם הוא מפרט אותם בצוואתו ובין אם מתייחס אליהם כ"כלל רכושו". חלוקת העיזבון יכולה להתבצע בשתי אופציות, הראשונה חלוקת העיזבון בהתאם לצו הירושה והאופציה השנייה על פי צו קיום צוואה.חלוקת העיזבון על בסיס צו ירושה נעשית על ידי הוצאת בקשה למתן צו ירושה. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני אשר חותמים על הצו, רק באמצעות צו הירושה (המקורי) ניתן להסדיר את רישום הנכסים השונים הכלולים בעיזבון. אדם שטוען כי נכס ספציפי הינו חלק מהעיזבון ועל כן הוא זכאי לרשת אותו, צריך להוכיח זאת במסגרת תביעה לערכאות משפטיות.

החוק בישראל קובע ארבע דרכים אפשריות בהן אדם יכול לערוך צוואה ע"מ שזו תהא תקפה. ארבע הדרכים הן: צוואה בכתב-יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל-פה. הבחירה באיזו דרך לערוך את הצוואה נתונה לבחירתו המוחלטת של המצווה (פרט לצוואה בע"פ אותה מותר לערוך רק בנסיבות מסוימות). לכל צורות הצוואה תוקף משפטי זהה וכל אדם יכול לבחור, לפי העדפתו האישית, באיזו דרך לערוך את צוואתו. למרות האמור ההמלצה הינה לערוך צוואה מוקדם ככל שניתן ובאמצאות בעל מקצוע שיסייע ויסביר כיצד נכן לערוך את הצוואה.

ירושה

דיני הירושה נמסרו למשה ולישראל ערב כניסת העם לארץ ישראל ולפני חלוקת הארץ לשבטים. מטרתם של דינים אלה הייתה לקיים את נחלות השבטים וחלקי המשפחות שבתוך כל שבט ובכל בית אב לדורי דורות.

לדעת הרמב"ן, כוחם של דיני הירושה שבתורה יפה לא רק לחלוקת הארץ ולירושת הארץ, שהרי נאמר בסיום פרשת בנות צלפחד: "והיתה לבני ישראל לחוקת משפט" (במדבר כז, יא). דהיינו, דיני הירושה הללו הם בבחינת הוראה נצחית. "סדר נחלות" חל בכל הזמנים, וכשמת אדם מישראל – בין יש לו נחלה בארץ ישראל בין אין לו נחלה בה – ירושתו עוברת ליורשיו לפי "סדר הנחלות" שבספר במדבר , היסוד הרעיוני לסדר הירושה נתפרש במקורות בדרכים שונות. בספר "מורה הנבוכים", רואה הרמב"ם בסדר הירושה שבתורה מגמה מוסרית וסוציאלית מובהקת, ולפיה ניתנת הירושה דווקא לקרובי המוריש, כיוון שהם זכאים לה יותר מכל אדם אחר, ואלה דבריו: "ועוד מדיני ממונות – הירושות, והיא מידה נעלה, כלומר שלא ימנע האדם טוב מן הזכאי לו, וכיון שהוא הולך למות, אל תהי עינו צרה ביורשו, ואל יפזר ממונו, אלא יניחנו ליותר זכאי מבני אדם בו, והוא הקרוב קרוב יותר, לשארו הקרוב אליו ממשפחתו".

ישראל היא מדינת חוק, משמע החיים השגרתיים ומצבי החרום מוגדרים באמצעות החוק, ועל פיו יש לפעול. החקיקה בארץ הינה רחבה ונוגעת לתחומי חיים שונים, תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה, חירויות וזכויות הפרט והאזרח.

המחוקקים במדינת ישראל מצאו לנכון להסדיר גם את נושא הירושה בחוק. מובן שכל מקרה לגופו, אבל מטרת החוק הינה ליצור בסיס משותף לכלל האזרחים כיצד יש להתייחס לנושא העיזבון, החוק שנחקק בשנת 1965 נקרא חוק הירושה או צו הירושה. החוק מצהיר על זכויות היורשים, זהותם וחלקם היחסי בעיזבון של המנוח. צו הירושה מסדיר ומצהיר מי הם היורשים החוקיים,  החוק מגדיר מי כשיר בעיניו להיות יורש, "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון".

חוק הירושה קובע כי היורשים היינם בני המשפחה של המנוח (ילדיו וילדיהם, הוריו וילדיהם ) ובן הזוג שהיה עם המנוח טרם הפטירה. בנושא זה הוכנס תיקון בחוק מספר פעמים, כשהאחרון היה בשנת 1984.

החל משנת 1965 היו הרבה שינויים משמעותיים באורך החיים של אזרחי ישראל ועלה צורך מהותי להכניס תיקונים ושינוים לחוק. הבאזז החדש בשנים האחרונות היה נושא הידועים בציבור. למרות שזוגות שאינם נשואים זו תופעה  ישנה היא עלתה על הפרק באופן משמעותי יותר בשנים האחרונות. החוק היה צריך להוסיף סעיף המדבר על בני זוג הידועים בציבור. בעקרון כל עוד ניתן להוכיח כי אף אחד משני בני הזוג לא היה נשוי לאף אחד אחר, וכי הם ניהלו משק בית משותף וחיו יחד- זכויותיהם זהות לזכויות בן הזוג הנשוי.

בשנת 2005 הוכנס תיקון לחוק,  התיקון מאפשר לבני זוג לערוך צוואות הדדיות האחד כלפי השני.

במהלך השנים ההבאות כנראה שיערכו שינויים ועדכונים נוספים לחוק, משום שאורך החיים בארצנו הוא דינאמי וקיים צורך לעדכן את החקיקה בהתאם ע"מ לאפשר את המחיה לאזרחים. לדוגמא יתכן ושינוי  עתידי יסדיר ירושה בין בני זוג מאותו מין, היום בתי המשפט מתייחסים לנושא זה בצורות שונות, יש המקבלים את בני הזוג כיורשים טבעיים ויש שמסרבים, לכן יכול מאד להיות שבהמשך תתוקן תקנה חדשה בנושא.

סוגי היורשים:

  • יורשים על-פי דין בן/בת זוג, ילדים, קרובי משפחה, אם אין קרובים, המדינה
  • יורשים על-פי צוואה
  • כל אדם כשר לרשת ובלבד שהיה בחיים במות המוריש
  • גוף משפטי, אם הוא כשר לזכות בנכסים.

הסכמי ירושה, ניתן לערוך הסכמי ירושה בין:

  • בני זוג נשואים
  • הורים וצאצאיהם
  • אחים ואחיות וצאצאיהם.

החוק במדינת ישראל שונה מן ההלכה בנקודות אלה:

א.  לפי דין תורה אין הבת יורשת במקום שיש בן. לפי החוק בישראל כל היורשים מתחלקים ברכוש באופן שווה, ואין הבדל בין בת לבת.

ב.  לפי דין תורה הבכור יורש פי שניים מכל בן אחר. לפי החוק כל הבנים יורשים בשווה.

ג.  לפי דין תורה הבעל יורש את אשתו, ואילו האישה אינה יורשת את בעלה, אלא מקבלת כתובה, מזונות ודיור. לפי החוק האישה יורשת את בעלה גם אם יש בנים.


ד.  לפי דין תורה ברגע שאדם מת, רכושו הופך להיות רשות היורשים. לפי החוק הירושה עוברת ליורשים רק לאחר ביצוע צו ירושה. הבדל זה גורם לשינוי מעניין: לפי החוק אדם יכול להסתלק מן הירושה, כי הירושה טרם הגיע אליו, והוא יכול לסרב לקבלה. לפי ההלכה, כדי לוותר על הירושה יש לבצע פעולה של הקנאה: המוותר צריך להקנות את הירושה לזה שהוא מוותר לו עליה. בתי הדין כפופים לחוק הירושה, בית הדין יכול לפסוק על פי דין תורה רק אם "כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך" .