קרן נאמנות (trust fund) – מוסד משפטי מוכר בארץ ובעולם, הנאמנות הינה מערכת יחסים הנוצרת מכוח הסכם בין היוצר לנאמן לפיה נכס (מקרקעין או מטלטלין, מוחשי או לא מוחשי ) מועבר מהמייסד/הלקוח(SETTLOR) לאחזקה בנאמנות לטובת צד שלישי, המייסד מעניק לנאמן זכויות לפעול בנאמנות על פי כתב נאמנות והחוק. המייסד יפקיד גם "כתב משאלות" שבו יביע המייסד את רצונו (כיצד ינהל הנאמן את רכוש הנאמנות), מרגע זה הנאמן חייב נאמנות לנהנים.
כאמור, נאמנות הינה פתרון להעברת הנכסים בעתיד מדור לדור ללא צורך בהליכים של צו ירושה, השימוש במוסד הנאמנות החל באנגליה בזמן ימי הביניים בתקופה זו העבירו אבירים את רכושם לנאמן טרם יציאתם למסע הצלב וזאת ע"מ לוודא כי רכושם וממונם יעברו לבני משפחתם במידה ולא יחזרו מהקרב.
בישראל הוכר מוסד הנאמנות בשנת 1923, בתקופה זו נחקק חוק לטיפול בנושאים של נאמנויות ציבוריות (ה"וואקף" המוסלמי, הכנסיות ובתי כנסת). אולם לא השכילו לחוקק חוק נאמנות פרטית, במשך שנים רבות התקיים דין ודברים בין עורכי דין ושופטים לגבי נאמנות בנושאי משפחה או רכוש, ויכוח זה הסתיים בשנת 1979 כאשר נחקק חוק הנאמנות תשכ"ט 1979 (עדיין נותרה בעיה שהחוק הישראלי איננו מאפשר העברה של רכוש בנאמנות מדור לדור ללא קיומו של הליך אישור ירושה או צוואה).
ב 1 לינואר 2006 נכנס לתוקפו החוק למיסוי נאמנויות בישראל. החוק הוא תוצאה של עבודת הוועדה למיסוי נאמנויות בישראל שמונתה על ידי נציבת מס הכנסה. החוק כולל בתוכו שני חידושים מרחיקי לכת: מחד, מיסוי נאמנויות בישראל, ומאידך, מתן אפשרות להקים ולנהל בישראל נאמנות מבלי עצם הניהול בישראל ישפיע על תוצאות המס של הנאמנות.
ב 25 בינואר 2010 פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע מס הכנסה מס’ 1/2010 (להלן: “הוראת הביצוע”) המפרטת, בין היתר, מהי נאמנות, סוגי נאמנויות והפרמטרים לקביעתם, סוגי הדיווחים הנדרשים בהתאם להוראות פרק רביעי 2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ”א – 1961 (להלן: “פרק הנאמנויות”, “הפקודה” בהתאמה) ומיהם החייבים בהגשתם, מהו המועד להגשתם ופירוט הטפסים שבאמצעותם יוגשו.
עיקרי החוק :
א. נאמנות יוצר תושב חוץ היא נאמנות המקיימת אחד משני התנאים הבאים:
- במועד יצירתה ובשנת המס כל יוצריה הם תושבי חוץ – מטפל במקרים בהם מבקש אדם ליצור נאמנות לטובת תושב ישראל, לרוב הורים לטובת ילדיהם או תורם לטובת נזקקים (נאמנות לצרכי ציבור).
- שנת המס כל יוצריה וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ -מטפל במקרים של נאמנות תושבי ישראל שכל מרכיביה יוצרים ונהנים חדלו להיות תושבי ישראל.
- בשני המצבים ישנו מענה לכל המקרים בהם מבקשים תושבי חוץ שאין להם זיקה לישראל להשתמש בנאמן ישראלי לצורך ניהול הנאמנות. לדוגמא, תושב ארה"ב המבקש לקבל שירותים של נאמן ישראלי לטובת עצמו או לטובת אחר שאינו תושב
ב. נאמנות תושבי ישראל – מאחר ומדינת ישראל מאגדת בתוכה אזרחים (מהגרים) בני לאומים מגוונים ולרבים הוריהם/משפחה תושבי מדינות זרות.
- כאשר תושב חוץ מקים נאמנות לטובת נהנה תושב ישראל, הנאמנות אינה חייבת במס על הכנסות שהיוצר אינו חייב עליהן מס בישראל, כלומר הכנסות ללא זיקה לישראל.
- תושב חוץ החפץ לדאוג לבן משפחה הנמצא בישראל יכול להקים לטובתו נאמנות. הכנסות הנאמנות מחוץ לישראל אינן חייבות במס , בעוד שאילו בן המשפחה היה מקבל את
ג. נאמנות נהנה תושב חוץ – נאמנות נהנה תושב חוץ היא נאמנות שמקים תושב ישראל לטובת נהנה תושב חוץ, בנאמנות מסוג זה יוצאים נכסים מחוץ לישראל והכנסותיהם יוצאות מרשת המס הישראלית. המחוקק הקדיש מספר הוראות כדי לוודא שהיוצר הישראלי אכן התנתק מנכסיו והנהנה אכן תושב חוץ.מדוע כדאי להשקיע בישראל ?
• הבטחת מיסוי נמוך וחיסיון משפטי למידע הקשור לפעילות ה- TRUST והקשורים בו.
• יציבות פוליטית.
• שיטת משפט טובה (כולל מערכת מיומנת של בתי משפט ושופטים) ובעלת חקיקה מתאימה הכוללת התייחסות לעניינים של ירושה, שליחות, חברות ונאמנות).
• תשתית לוגיסטית טובה (קשר בינלאומי, תקשורת ושפה) ומעל הכל קבוצה מיומנת של בעלי מקצוע: עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בתחום זה.
• פיקוח צמוד ורציני של רשויות השלטון המבטיח את האמינות והכשירות של הנאמנים ונותני השירותים".