סכסוכי ירושה

סכסוכי-ירושה

כיצד למנוע סכסוכים בין יורשים

על מנת למנוע סכסוכי ירושה קשים בין ילדיכם לאחר פטירתכם, רצוי לערוך צוואה ברורה ומנומקת.. רצוי גם מצולמת בוידאו וכל זאת על מנת למנוע סכסוך עתידי בין היורשים שלכם.

אם ברצונכם לשמור על אחדות המשפחה לאחר "ה 120" כדי לדעת שאחים ואחיות רבים מוצאים את עצמם מסתכסכים בעקבות הירושה של הוריהם ובדרך כלל בעקבות אי כתיבת צוואה או כתיבת צוואה לא ברורה.

בתקופה כה קשה לאתר לכתו של אחד ההורים, המטען הרגשי עוצמתי מאוד ומגביר את עומק הסכסוך. ישנם מספר גורמים ומצבים לסכסוכי ירושה שמומלץ למנוע מראש.

סכסוכי ירושה – להלן כמה טיפים שיכולים לתרום לסילוקם או למניעתם:

  1. צוואה ברורה ומהודקת: רצוי שהצוואה תנוסח בצורה ברורה ומנומקת על מנת להימנע מאי הסכמה על הכוונה של המוריש, למנוע את הצורך בפרשנויות.
  2. צילום בווידאו : תעד את הסיבות שהובילו אותך לכתוב הצוואה באופן שנכתבה, לשים דגש על הפרטים ולתת הבהרות שיהיו ברורים לילדיכם בעתיד, במיוחד אם מדובר ביורשה בעלת ערך סנטימנטלי כמו תכשיטים או תמונות.
  3. הימנע מכפייה : מומלץ לא להכריח את היורשים שלך להיות חלק מרכוש כלשהו אם אינך משוכנע שהם מעוניינים להיות בעלים של רכוש זה.
  4. שמור מסמכים רלוונטיים: הקפד לשמור את כל המסמכים והתיעוד הרלוונטיים לעתיד.
  5. מפגש משפחתי: על מנת למנוע מלחמת ירושה עתידית מומלץ לארגן מפגש משפחתי עם היורשים ולהציג להם את הצוואה ואת הסיבות שהובילו להחלטות. יתכן שבעקבות מפגש זה וסוגיות שיעלו במפגש תרצה לתקן חלק מהצוואה וכך תמנע סכסוך עתידי. בנוסף, כך יהיה קשה יותר לתקוף אותה בבית המשפט.
  6. שליטה מרחוק: חלק מההורים "מנצלים" את הצוואה ככל חינוכי והם מוסיפים גם הוראות לשליטה גם לאחר מותם. ישנם הורים אשר מוסרים את הונם לאט ובהדרגה, הצוואות למעשה תלויות בגיל הילד והם יכולים לנהל את רכוש המשפחה. והילדים אמורים לעמוד בציפיות שהציב ההורה לפני מותו כדי לזכות בנתח בירושה הממתינה.

כיצד יחולק העיזבון אם למוריש אין ילדים?

אם לאחר פטירת ההורים לא נותר צאצא או הורים, נהוג שהאח או האחות מקבלים את כל העיזבון. כמו כן, בית המשפט אינו מבחין בין מגדרים לגבי זכות הירושה ואינו קובע סדרי עדיפויות לבן הבכור, בין כל האחים.

סיכום:

ערכו הסכם בין האחים היורשים: אם ההורים לא הותירו צוואה, על מנת למנוע מראש סכסוכי ירושה כואבים, ניתן לקבוע הסכם שיהיה מקובל על כלל היורשים. ישנם יתרונות רבים להסכם מסוג זה; כולם יכולים לשמור על קשר טוב ולא יצטרכו להוציא הוצאות על עורכי דין וכו'. ההסכם יכול לשקף את רצונותיו ולגרום להם לסיפוק ולחלוקה הוגנת וראויה.


לשאלות נוספות ניתן לפנות אלי – לחץ כאן

בעת חירום גם בנייד : 052-5552989

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

עמוד מאמרים, טיפים ומידע

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – ביום 08/12/2014 התקבל בכנסת החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: החוק). החוק נכנס לתוקפו ביום 17/07/2016 , כהוראת שעה שתוקפה יפה לשלוש שנים למן מועד תחולתה.

מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג שעומדים לפני גירושין ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

המשמעות המעשית של החוק מחייבת את הצדדים לסכסוך בענייני משפחה להשתתף בהליך הידברותי ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים טרם שיוכלו להזדקק להליכים המשפטיים הקלאסיים המקובלים.

יוזמת החוק הינה ח"כ מירב מיכאלי ובבסיס החוק היה מונח רעיון מבורך – הפחתת המלחמות בין מתגרשים ומתן האפשרות לסיים את החיים המשותפים בדרכי שלום ונועם.

הפרקטיקה שנגזרת מהחוק מייצרת מצב שאין אפשרות לפתוח בהליכים מלבד הגשת בקשה ליישוב סכסוך. בניגוד לעבר, בהליכים בין בני זוג, לא ניתן לרוץ ("מרוץ סמכויות") ולהגיש תביעות כפי שהיה נהוג טרם החל החוק.

מה קורה בפועל ביחידת הסיוע?

פגישת מידע, היכרות ותיאום: במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מקבלים הצדדים לסכסוך מועד לפגישת מהו"ת בה יפגשו עם עו"ס. בפגישה יוסבר לצדדים המשך התהליך וכל צד יביע דעתו האם להמשיך בהליך דרך יח' הסיוע או להגיש תביעות.

פגישות גישור: במידה והצדדים מחליטים להמשיך בהליך של גישור, יתקיימו עד 3 פגישות נוספות יחד עם ה-עו"ס ועו"ד מטעם המדינה. בפגישות ינסו להביא את הצדדים לכריתת הסכם מגבש.

המשך הליכים בביהמ"ש או בביה"ד: לאחר תהליך הגישור ובמידה והצדדים לא הגיעו להסכמה, יחידת הסיוע תודיע לביהמ"ש או לביה"ד כי הצדדים אינם מוכנים להמשיך בהליך של גישור. ביהמ"ש/ביה"ד יודיעו על סגירת התיק יישוב הסכסוך ומרגע סגירת התיק, הצד אשר פתח בבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעותיו לביהמ"ש/ביה"ד תוך 15 יום. לאחר 15 רשאי הצד השני להגיש תביעותיו.

האם החוק החדש עצר או סיים את "מרוץ הסמכויות" שהיה קיים משך שנים ארוכות? התשובה הפשוטה היא לא. מרוץ הסמכויות לא השתנה מהותית, הבקשה ליישוב סכסוך מוגשת על ידי מי מהצדדים. זו רק תחילת הדרך. הצד שכנגד אינו יודע בוודאות אם הערכאה אליה הוגשה הבקשה תהא זו אשר בה יתנהלו ענייני הצדדים בהמשך.

השאלה האחרונה האם נדרש עורך דין לתהליך?

ברמה הבסיסית אין חובה, אך ההמלצה שלי שכדאי לקבל ייעוץ משפטי טוב, זו תקופה מבלבלת ומלחיצה ועורך דין אשר יכול לתת לכם תשובות על שאלותיכם, להסביר לכם את מצבכם והיכן אתם עומדים, ולפרוש בפניכם את כל האפשרויות כדי לתכנן את המהלכים שלכם קדימה יסייע להוריד את חוסר הוודאות והלחץ שמגיע עמו. גם בשלב הבא, כאשר אתם שוכרים את שרותי על מנת ללוות אתכם בתהליך המורכב, אני נמצאת שם עבורכם לכל שאלה שמתעוררת, וכדי לעשות סדר בהתלבטויות. אין ספק שאתם נכנסים לתהליך מטלטל מבחינה נפשית.

הורים גרושים בימי קורונה

משמורת ילדים

הורים גרושים בימי קורונה – משבר הקורונה גורר אחריו את הצורך להתנהל אחרת בכל תחומי החיים, הורים גרושים נמצאים לרוב ביחס טעון ומורכב גם כך אך בתקופה זו המתיחות מועצמת. ולכן כל הצדדים חייבים לגלות יותר גמישות והבנה. לצד הבנה כי מגפה או בידוד אינה מורידה מהאחריות ההורית. במידה וההורה הגרוש נמצא בבידוד, הדבר אינו פוטר אותו מאחריות על הילדים. והוא מחויב לדאוג להם בדיוק כפי שהיה דואג כשהוא נמצא בחופשת מחלה או בחו"ל.

דוגמה נוספת מגיעה מכיוון של העולם הכלכלי, במידה ומצבו של אחד ההורים מתערער עקב השפעות הקורונה (ירידה בהכנסות / הוצאה כפויה לחל"ת) מתעוררות סוגיות כלכליות בין בני הזוג הגרושים בנושא המזונות. במקרה זב, כדי להגיע להסכמות לתקופת המשבר, מציעה לכם שלא לעשות התחשבנות בתקופה זו ולא להעלאת דרישות כספיות כאלו ואחרות כדי "לפצות" על הזמן העודף ששהיתם עם הילדים. מחר אתם יכולים להיכנס לבידוד, ואז יתחשבנו אתכם. בכל מקרה של הסכמה יש לעגן אותם בכתובים באופן ברור על מנת להימנע מבעיות עתידיות. הסכם כזה יכול להיות מסוכם בין בני הזוג לתקופה מסוימת ורק במידה שלא מגיעים להסכמה, ניתן לפנות לבית משפט. למען הסר ספק, עד להסכמה אחרת חוזה הגירושים מחייב !!!

בטחון פסיכולוגי של הילדים מחייב אתכם ההורים להיות קשובים לצרכים שלהם, לא לשחק משחקים או להעמיד גבולות בתקופה זו, אפשרו להורה המבודד קשר טלפוני חופשי עם הילדים.

הורים גרושים
הורים גרושים

מה קורה אם יש חילוקי דעות באשר להתנהלות עם הילדים סביב מגפת הקורונה?

לעיתים קרובות זוגות שהתגרשו עשו זאת בדיוק גם בגלל חילוקי דעות בנושא אופן החינוך והגידול של הילדים, המחלוקות הללו לא נעלמות לאחר הגירושין, ובלא מעט מקרים קיים קושי להגיע להסכמות של שני הצדדים, בתקופה זאת המחלקות הללו מקבלות משנה תוקף בסוגיות היום יום, האם להתיר לילד לצאת לחצר ? האם להתיר לו להיפגש עם חבר ? האם מותר לצאת לרופא ? כמה "זמן מסך" מותר ? ועוד שאלות מגוונות. חשוב מאוד בתקופה זו לנסות להתפשר ולהגיע להסכמות. חשוב להציג חזית אחידה מול הילדים. ברור שכל הורה רואה ומרגיש את המשבר בצורה אחרת, אחד מרגיש חרדה וסכנה קיומית והשני מרגיש שכולם היסטרים ללא צורך, חשוב לשדר לידלים יציבות ושאתם עושים הכל לשמור על בטחונם ושאתם תמיד שם בשבילם.

אם לא מצליחים, וקיימת תחושה של אין מוצא ניתן לפנות לבית המשפט למתן צווי מניעה לצורך הפחתת סיכונים. חשוב לזכור שבהליך של יישוב סכסוך ניתן לקבל סעדים זמניים באופן מהיר. אופציה נוספת היא לפנות לתיאום הורי, לסיוע בתיווך והסכמות.

מה בנוגע להשבתת מערכת החינוך ?

חלק מההתנהלות החדשה של התקופה קשורה בהשבתת מערכת החינוך, ברור שכל הורה אחראי לילדים בזמן המשמורת שלו ועליו לוודא שהילדים מתחברים למערכות הלמידה מרחוק על מנת לייצר שגרת לימודים, למורת האמור, אנחנו נמצאים בתקופה יוצאת דופן וחריגה שמחייבת את ההתגייסות של שני ההורים.

במקרה של מחלוקת שלא ניתן לגשר עליה, ניתן להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה.

מה קורה במידה והילד חולה או שצריך להישאר בבידוד ?

כאשר ילד צריך להישאר בבידוד מכל סיבה, נשאלת השאלה אצל מי ישהה? האם אצל האב או אצל האם? אין לכך תשובה ברורה מאחר שלא נכתב סעיף כזה (סעיף המתייחס למגפה עולמית) בהסכם הגירושים שנכתב ונחתם טרום תקופת הקורונה.

ההמלצה שהילד ישהה בבית "העיקרי", כמובן שגם ההורה השני זכאי ורשאי לראותו ויש למצוא לכך הסדר ברור אשר מחד אינו מסכן את הציבור ומאידך מאפשר להורה שאינו משמורן הסדרי שהות עם הילד/ים.

במידה ומדובר במשמורת משותפת ממליצה שההורים יגלו גמישות וימנעו ממאבק במטרה לסייע לילדים לעבור את התקופה בתחושת בטחון, הסכם ברור וכתוב (לא בע"פ) אשר מחד אינו מסכן את הציבור ומאידך מאפשר להורה שאינו משמורן הסדרי שהות עם הילד/ים.

מיותר לציין שמאחר וזו תקופה שקצובה בזמן אין סיבה לריב וניתן להגיע להסכמות שהצד שלא שהה עם הילד בהיותו בבידוד יכול לקבל פיצוי במועד אחר. התנהגות נבונה ומעשית תהיה גמישות ולאו דווקא עמידה דווקנית ודקדקנית על זכויות.

מה יקרה אם בעתיד המדינה תיכנס להסגר מלא ?

במצב של החמרה והחלטת הממשלה שהמדינה כולה תיכנס להסגר יש להישמע להוראות ולא לשנע את הילדים, זה כמובן אינו תירוץ למנוע את הסדרי ראיה. אפשרו תקשורת חופשית בין הילדים להורה השני.

מה הכי חשוב ?

חשוב מאוד לגלות הבנה למצב חדש, לנסות להימנע מעימותים מיותרים לאפשר לתקופה הקשה לחלוף, ההבנה שהילדים נמצאים בחוסר ודאות ולעתים חרדה מחייבת את ההודים לנהוג באופן אחראי, תומך, אחיד ויצב במטרה להגן על בריאותם של הילדים.

החלטה מסכנת חיים

במקרה שאחד ההורים חש כי הצד השני עשוי לקבל החלטה חד צדדית מסכנת חיים של הילדים ראוי ונכון לפנות לבית המשפט כגון במצב בו הורה מתעקש לקחת עמו בזמנים אלו את הילד לחו"ל או לחופשה במסלולי הקורונה.

להתייעצות צרי קשר עם מרב : 052-5552989

ייפוי כוח מתמשך

מרב פלד ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך היינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר, להחליט כיצד ועל ידי מי יתנהלו ענייניו בעתיד.

אם יאבד את כשירותו הפיזית או הנפשית, ויהיה במצב בו לא יוכל לקבל החלטות ולבצע פעולות בעצמו.

חוסר צלילות דעת ומצב רפואי קשה בסוף ימינו עלולים לגרום לקבלת החלטות שגויה בנוגע לנכסים שיישארו אחרי לכתנו. חתימה על ייפוי כוח מתמשך יכולה למנוע זאת. הידרדרות במצב יכולה לקרות כתוצאה ממקרים כגון: תאונה, מחלות זקנה, מוגבלות נפשית או שכלית, שיכולים לפגוע בכושר קבלת ההחלטות של אדם.

הדרך שלך לשלוט בעתידך מתקיימת באמצעות מינוי של מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשמך כאשר לא תוכל לקבל החלטות או לבצע פעולות בעצמך. מיופה הכוח יוכל לעזור לך, בהתאם להנחיות שנתת לו בעת עריכת ייפויי כוח, בטיפול הן בנושאים פשוטים, כמו קניית תרופות, ואף בעניינים מורכבים יותר, כמו קבלת החלטות על טיפולים רפואיים, וכך גם בעניינים רכושיים ואישיים.

ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך

החיים של אוכלוסיית הגיל השלישי ובעיקר בשנות החיים האחרונות מלוות בקשיים בקבלת החלטות.  בגלל חוסר בצלילות דעת ובגלל בעיות רפואיות שונות. יש מקרים שבהם המצב הרפואי פוגע בשיקול הדעת וגורם לקבל החלטות שלא מייצגות את הרצון האמיתי שלנו, או שהמצב הרפואי שלנו גורם לתלות בבני משפחה שלא בחרנו בהם ו/או שהם אינם מעוניינים בתפקיד זה, במקרים רבים מזהים הזנחה וניצול של האדם בסוף ימיו,

הפתרון: למנות מיופה כוח שיוכל לקבל החלטות במקרה הצורך.

כדי לפתור את הבעיה, קיים הסדר משפטי חדש שנקרא "ייפוי כוח מתמשך". הסדר זה נוסף לאחרונה במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שמבטא תפיסה חברתית חדשה ביחס לאנשים עם מוגבלויות – תפיסה אשר שמה במרכז את זכותו של אדם לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ולרצונו. ההסדר החדש מאפשר לאדם לתכנן את העתיד בחייו כראות עיניו ובאופן שקול ומושכל, בעודו בעל כשירות, רצון חופשי ודעה צלולה, ולמנות לשם כך מיופה כוח מטעמו, איש אמונו, שיהיה מוסמך לקבל החלטות בנוגע לענייניו ולבצען, אם וכאשר הממנה לא יוכל עוד לנהל את ענייניו באופן עצמאי (או כפי שהגדיר החוק: "אינו מסוגל להבין בדבר").

מי יכול להיות אותו אדם מיופה הכוח?

מיופה הכוח יהיה בדרך כלל אדם אשר קרוב אלינו – בן או בת זוג, ילד/ה או בן משפחה אחר, חבר/ה שאנו סומכים עליו מאוד או כל אדם שנבחר (ישנה אפשרות למנות יותר מאדם אחד וכן אפשרי לקבוע שמיופה הכוח יידע צג ג' בכל פעולותיו).

ייפוי כוח מתמשך יקנה לכם רוגע וביטחון, בידיעה שבחרתם בעצמכם את האדם שידאג לאינטרסים שלכם – האישיים, הבריאותיים, הכלכליים באופן שאתם הייתם רוצים שהעניינים יתנהלו.

​חתימה על מסמך יפוי כוח מתמשך אפשרית אך ורק ע"י עו"ד שהוסמך לכך, ע"י האפוטרופוס הכללי ושאין לו עניין אישי עם אותו אדם.

היתרונות העיקריים בעריכת ייפוי כוח מתמשך ומינוי מיופה כוח כאמור, הנם:

  • מינוי אדם שמיפה הכוח סומך עליו ועל שיקול דעתו, במקום כזה שימונה על ידי בית המשפט.
  • האפשרות לתת לאותו מיופה כוח שמונה על ידך הוראות מקדימות כמעט בכל תחום, למשל לעניין העדפת הממנה להמשיך להתגורר בביתו בעת שיחדל להבין, או דווקא ההיפך- היכולת לתת הוראה מקדימה בה הוא מבקש כי בעת שיחדל להבין, יש להעבירו למוסד סיעודי וכיו'.  
  • יתרון נוסף של ההסדר הוא שלאחר מותו של הממנה אחרי 120, מיופה הכוח צריך להעביר את נכסיו של הממנה שהיו בטיפולו ליורשיו או למנהל עיזבונו. עם זאת, למשך תקופה של 90 יום ממועד הפטירה, רשאי מיופה הכוח לענייני רכוש, להמשיך ולטפל בענייני רכוש מסוימים, כולל לשלם תשלומים עבור שירותים שקיבל הממנה בחייו ולשלם הוצאות סבירות בעבור סידורי קבורה ואבלות, וכך גם להמשיך ולנהל נכס מושכר או נכס הדורש טיפול שוטף. אפשרות זו מונעת היווצרות של "תקופת ביניים", שבה עניינים אלו לא מטופלים על ידי אף אחד.

איך בוחרים ואיך ממנים מיופה כוח?

הנקודות החשובה בבחירת מיופה הכוח שלכם הינם, אחריות, יושרה ובעיקר אדם שאתם סומכים עליו בעיניים עצומות, תוכלו לבחור קרוב משפחה, חבר קרוב או אדם שאתם מרגישים שאתם קרובים אליו ויכולים לסמוך עליו. תוכלו לבחור גם איש מקצוע מהימן כמו עורך דין, רואה חשבון, רופא וכדומה כמיופה כוח, בתנאי שאתם מכירים אותו וסומכים עליו שינהל את ענייניכם על הצד הטוב ביותר.

אחרי שבחרתם באדם הראוי לתפקיד זה, כדי למנות אותו להיות מיופה הכוח שלכם, יש לפנות לעורך דין שעבר הכשרה מתאימה והוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי לערוך ייפויי כוח מתמשכים. תפקידו של עורך הדין הוא לסייע לפונה הממנה לברר את הצורך שלו בייפוי הכוח המתמשך, ולהסביר לו את ההשלכות הכרוכות במינוי מיופה כוח. כמו כן, עורך הדין יסביר לכם מהן חובותיו וסמכויותיו של מיופה הכוח, העניינים שניתן לכלול בייפוי הכוח והאפשרויות לכלול גורמים נוספים לפיקוח על פעולותיו של מיופה הכוח שבחרתם.

מה כותבים בייפוי הכוח?

ייפוי כוח מתמשך יכול לחול על ענייני רכוש. כלומר, מיופה הכוח מקבל לידיו את הסמכות לקבל החלטות ולבצע פעולות הנוגעות לנכסים שלכם, לכספיכם ולהתחייבויותיכם. כך למשל, תוכלו לקבוע שאתם רוצים לממן את לימודי האוניברסיטה של נכדיכם, או שתרצו לקבוע מה יהיה גובה המתנה שתרצו להעניק לנכדיכם בהגיעם לגיל מצוות. בנוסף, אפשר לקבוע שייפוי הכוח המתמשך יחול על עניינים אישיים, כולל עניינים רפואיים. זה אומר טיפול ברווחתכם, באיכות חייכם, סיפוק צורכיכם היום-יומיים, שמירה על אורחות חייכם התרבותיים והדתיים, דאגה לתעסוקה, לימודים או שיקום, אחריות לבחירת מקום מגורים ועוד, כל עוד מתאפשר הדבר.

באיזה שלב מיופה הכוח מתחיל לקבל החלטות במקומכם?

ייפוי הכוח נכנס לתוקף כאשר האדם הממנה לא מסוגל להבין עוד ולקבל ההחלטות באותם עניינים שנכללו בייפוי הכוח מצד הממנה. איך מיופה הכוח יידע שאינכם מסוגלים עוד להבין בעניינים אלו? הכל בכפוף לתנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, כפי שקבעתם בייפוי הכוח המתמשך. דוגמא לתנאי כזה יכולה להיות החלטה משותפת של מיופה הכוח ואדם נוסף קרוב שקרוב אליכם, אשר יוכל להעיד על סמך היכרותו איתכם שהגעתם לשלב שבו אינכם מסוגלים עוד לנהל את ענייניכם בעצמכם. לחלופין, אפשר לקבוע תנאי לפיו הכניסה לתוקף תיקבע לפי חוות דעת מומחה כמו פסיכיאטר (או מומחה רלוונטי אחר).

בשלב שבו מיופה הכוח יקבל החלטות או יבצע פעולות בשמכם, הוא יצטרך לבדוק בכל פעם אם תוכלו לקבל את ההחלטה או לבצע את הפעולה בעצמכם. רק אם הוא יגיע אל המסקנה שאינכם יכולים לבצע את הפעולה או לקבל את ההחלטה בכוחות עצמכם או באמצעות סיוע של מיופה הכוח או של גורם אחר, הוא יהיה רשאי לפעול בשמכם. כך נשמרת עצמאותכם, ככל הניתן, תוך כדי התחשבות ברצונותיכם ובבקשותיכם.

אפוטרופס לדין

אפוטרופוס לדין

תפקיד האפוטרופוס לדין הוא לזקק לביהמ"ש מהי טובתו של הקטין בהליך שעומד בפני ביהמ"ש.
אפוטרופוס לדין מהווה זרוע ארוכה של ביהמ"ש בניסיון להתחקות אחר השאלה מהי "טובתו של הקטין".

בראשית, חשוב לציין כי הרבה מהמקרים שאתה פוגש בביהמ"ש לענייני משפחה הם של שני הורים נורמטיביים שהסכסוך בניהם מוציא אמוציות קשות, שנים מחזיקים בטענות טובות, אולם שוכחים כי בטווח יושב ילד מבולבל, אותו מושכים לשני כיוונים והוריו מנסים להשפיע על דעתו.

לדוגמא תיק שנמצא בטיפולי, קטין בכיתה ב', שני הורים נורמטיביים, האב מנהל חברת הייטק מצליחה, האם מנהלת משרד עורכי דין, שבאמת שני ההורים בעלי מסוגלות הורית גבוהה, רמה סוציו אקונומית גבוהה, שבטוחים כל אחד מהם שהוא פועל לטובת הקטין, אבל בפועל הקטין נמצא בטווח בין הוריו, בשיחה שקיימתי עם הקטין הוא ממש חזר והזהיר אותי שלא כדאי לי לנסות ולדבר עם הוריו על שינוי הימים שנקבעו להסדרי ראיה, כי יהיה באלגן גדול. זה קטין עם בעיות רגשיות קשות שמקשות עליו את הלימודים והתפקוד היום יומי.

אפוטרופוס לדין
אפוטרופוס לדין

לא בכדי נקבע כבר ע"י שר הרווחה כי ילדים הנמצאים בליבו של סכסוך גירושין קשה, יוכרו כקטינים בסיכון ויועברו לטיפול בבית משפט לנוער.

זכויות הילד ומעמדו כבעל דין עצמאי

סעיף 12 לאמנה לזכויות הילד 1989 (child participation):

א. מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.

ב. למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מנהלי הנוגע לו במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים, בצורה המתאימה לסדרי הדין שבדין הלאומי.

סעיף 3 לאמנה (best interests of the child) :

"א. בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה."

הזכות לייצוג נפרד – נגזרת מהזכות להשתתפות "אפקטיבית" ומהזכות כי טובת הילד תהווה שיקול ראשון במעלה (חובה כאשר יש פוטנציאל לניגוד עניינים בין הצדדים).

המלצה על עיגון זכות השמיעה הישירה של קטינים בהליכי מעמד אישי בחקיקה והקמת מנגנון יישום (דו"ח ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו) – פרק כ'2 לתקסד"א.

המלצה על עיגון זכות הייצוג העצמאי לקטינים בהליכי משפחה בחקיקה והקמת מחלקה לייצוג קטינים באגף לסיוע משפטי (דו"ח ועדת המשנה בנושא ייצוג) – מיושם בפועל ללא חקיקה.

"בכל עניין מענייני המשפחה ימנה בית המשפט מייצג לקטין, אם מצא שקיים חשש כי ללא מינוי כאמור עלולים זכויותיו של הקטין, צרכיו או האינטרסים שלו להיפגע פגיעה של ממש", תוך מתן זכות ייצוג לקטינים מעל גיל 12 המביעים עמדה ברורה.

מינוי אפוטרופוס לדין:

סעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1968

(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

ייזום הליכים באופן עצמאי על ידי קטין, באמצעות עורך דין :

סעיף 3 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995

(ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי פקיד סעד, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה, וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בענין שבו עלול זכותו להיפגש פגיעה של ממש; לענין סעיף זה, "הגשת תובענה" לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט".

היבטים ייחודיים לייצוג קטינים :

"טובת הקטין" – במוקד הדיון. מההכרה בקטין כאדם נפרד מהוריו, בעל צרכים זכויות ואינטרסים אשר עשויים לעיתים עמוד בניגוד ובשונה מאלה של הוריו.

המייצג משמש כ"קולו" של הקטין בבית המשפט. העצמה ובטחון לקטין. (ראה סיפורה של אלינה)

שמיעת הקטין גרידא אינה מספיקה בשיטה אדוורסרית – הייצוג מקדם מתן משקל ראוי לקולו של הקטין ולטובתו בהחלטה השיפוטית.

גורם אובייקטיבי – חובת נאמנות עצמאית, מוחלטת ובלתי תלויה לקטין ולאינטרסים שלו. גורם מגשר – מקטין קונפליקטים ונתפס על ידי הצדדים כאובייקטיבי. מביא בהרבה מהמקרים לפשרות ולסיום ההליכים המשפטיים.

יכול לבסס יחסי אמון עם הילד ומהווה דמות קבועה ואמינה – יכול לגייס את הילד להליכי טיפול. לא תמיד רצון הקטין מהווה את טובתו של הקטין ותפקידו של האפוטרופוס לדין הוא לנסות ולהבהיר לקטין ולשנות עמדותיו.

גורם קבוע ורציף מונע התמשכות הליכים (מחקרים אמפיריים)

דילוג לתוכן