גישור

הסכם גישור הינו סופו של תהליך הסדרה בין שני צדדים הנמצאים בסכסוך שמביא לפתרון המחלוקת בניהם בנושא כול שהוא.  

הצדדים לסכסוך יכולים להגיע להסכם גישור בכוחות עצמם או בהנחיית מגשר מוסמך,המטרה להגיע להסכם פשרה שמקובל על שני הצדדים. הסכם טוב הינו כזה ששני הצדדים מרגישים שלא קיבלו א כל מה שתכננו אך עדיין יכולים להכיל את ההסכמות.

הקונספט של תהליך גישור בא לתת מענה למחלוקות בתחומים שונים, החל ביחסי עבודה בין הנהלה לעובדים, מחלוקות בין שותפים עסקיים, חלוקת רכוש, עיזבונות, גירושין ואפילו בסכסוכים בין אזרחים למדינה.

כיום השוק מוצף במגשרים שעברו הכשרות שונות, חלק מהם הינם בעלי מקצוע מצוינים למרות שאינם עורכי דין והם עושים עבודת קודש לזוגות מתגרשים. תפקידם להגיע להסכמות בין הצדדים ולגשר על הפערים ביניהם. חשוב לדעת כי מגשר שאינו ערך דין אינו יכול לערוך הסכם בפועל, ההסכם חייב להיערך ע"י עו"ד  (ממליצה בחום על עורך דין מתחום דיני המשפחה שידע לתת מענה מקיף ומדויק להסכם גירושין).

ההסכם ייכתב ע"פ הסכמות והקווים המנחים עליהם הייתה הסכמה ברורה ויענה בדיוק על הצרכים והרצונות של שני הצדדים. בכל מקרה המגשר לא כופה את דעתו על משהו מהצדדים.

טרם החתימה המגשר יקפיד כי המעורבים יבינו בדיוק את הנכתב ואת ההשלכות ארוכות הטווח של ההסכמות.  הצדדים יוכלו לשקול בשנית את תוכן ההסכם ובמידת הצורך לתקנו.

בהגדרה, המגשר חייב להיות ניטראלי ומקובל על שני הצדדים, הסכמי גישור הנחתמים על ידי שני הצדדים הם הסכמים לכל דבר ומהווים חוזה מחייב לכל הכתוב בו.

הפרת ההסכם עלול להביא את אחד הצדדים לתבוע את הצד השני, על כן, יש לדאוג לכתוב הסכם מפורט ככל שניתן מבלי להשאיר "חורים" שניתנים לפרשנות עתידית.

לאור העומס הרב בו נתונים בתי המשפט בישראל יותר שופטים נוטים לשלוח את המבקשים להתגרש לתהליך גישור בייחוד במקרים שהשופט מאמין כי הצדדים מסוגלים להגיע לפשרה.

היתרון הבולט של תהליך גישור על פני מאבק משפטי הינו המחויבות של המגשר לשני הצדדים, בשונה מהסיטואציה שכל עורך דין מחויב ללקוח שלו ומנסה להשיג עבורו כמה שניתן בד"כ מבלי להתחשב בצד השני.     

ישנם תיקים שימצאו מתאימים לתהליך גישור ויועברו לתהליך זה טרם יופיעו בפני שופט. גישור הוא פתרון לגיטימי ומקובל לחלוטין בתחומים משפטיים רבים כאשר הפופולארי ביניהם הוא תחום הגירושין, היות ותהליך גישור מאפשר הסדר חוקי של זכויותיהם של בני הזוג באופן רגוע ושונה מאווירת הקרב הנהוגה בבתי משפט.

האם תהליך גישור יכול לשמש כנגדי?

בד"כ בשלב זה נמצאים במצב אמוציונאלי והרגשות בשיא, זה נראה בלתי אפשרי לנהל שיחה פרודוקטיבית על הקונפליקט שלך. תהליך הגישור מספק לכל צד את ההזדמנות לומר את אשר ע ליבו, דיון כן ופתוח הוא צעד ראשון וקריטי לפתרון הבעיות. עם זאת,  כל אחד מהצדדים שולט לאורך כל התהליך במידע ומחליט באופן עצמאי מה לשתף ומה לא.  במהלך הגישור, הצדדים יקבלו את ההזדמנות להיפגש עם המגשר בנפרד.  במהלך דיונים אלה המגשר שלך ילמד איזה מידע מתאים ונכון לדון בו עם הצד השני.

מה יקרה אם לא ניגיע להסכם?

באופן אידיאלי, תהליך גישור יאפשר לצדדים לזהות בעיות, לנסות ולהמציא אפשרויות, לפתור קונפליקטים ולהגיע להסכם.  ברגע שהושגה הסכמה, המגשר ינסח מזכר הבנות (MOU) הכולל את תנאי ההסכם. על מזכר ההבנות יחתמו שני הצדדים והוא יהיה בסיס למסמך שיוגש לבית המשפט.   אם בסוף התהליך לא תושג הסכמה ולא יכתב מסמך הבנות אזי שהדיונים שהתנהלו בגישור לא אמורים להוות ראיה עובדתית ולא אמורים להילקח בחשבון בעת ניהול התיק במשפט (למרות האמור, לעיתים עורכי דין עושים שימוש במידע).  

למה לבחור בגישור ע"פ תהליך משפטי ?

למעשה תהליך גישור מאפשר לך להיות אחראי לדברים הכי חשובים בחייך, בתהליך גירושין שמתנהל בבית משפט למעשה  צדדים שלישיים ( עורכי דין ושופטים) הם אלה שמכתיבים את תנאי הגירושים שלך. הם יחליטו איפה הילדים שלך יחיו, כמה ומתי תוכל לראות אותם, וכמה תשלם מזנות. הם שולטים בחלוקת הרכוש והנכסים שלך, חסכונות, קרן פנסיה ותשלום חובות..

תהליך הגישור מכניס אותך למושב הנהג ונותן לך את הכוח להשפיע ולקבל החלטות קריטיות אלה. גישור מאפשר לצדדים לדון בסוגיות, לתעדף את הרצונות שלהם ולשלוט בתוצאה הסופית. יש לומר באופן ברור שפתרון בגישור מוביל להסכם מספק וברור. סיבה נוספת היא העובדה שלעיתים קרובות הצדדים לא יצייתו להוראותיו של בית המשפט.  כאשר הצדדים נאלצים להשתמש במערכת המשפט כדי לאכוף את תנאי הגירושים שלהם הם מוציאים יותר כסף,  יותר זמן,  וסובלים מלחץ מול תוצאות ידועות שוב ושוב. הסכמות שהושגו בגישור נתפסות כwin-win  על ידי שני הצדדים. התוצאה – הצדדים מרגישים תחושה גדולה של סיפוק ושליטה.

משמורת ילדים

השפעה של גירושין על תפקוד הילדים

על פי ההלכה היהודית קיימות שתי תיאוריות שונות מאוד, בראשונה נקראת בשם "זכויות הוריות" והשנייה נקראת בשם "אינטרס וטובת הילד", שתי התיאוריות הללו נמצאות במתח מובנה, ברוב המקרים שתי התיאוריות מתחברת  והאינטרסים של הילד עולים בקנה אחד עם מתן זכויות להורים. כאמור, בהלכה היהודית יש מחלוקת בסיסית לגבי הדרך לקבלת משמורת בתביעה משפטית ואכן מחלוקת זו היא קריטית להבנה מדוע ההלכה היהודית מקבלת את העובדה שהורה "מתאים" זכאי למשמורת ילדים – גם אם ניתן להראות שאחרים יוכלו לגדל את הילד בצורה טובה יותר.

במשפט שלמה נאמר: " אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת: בִּי אֲדֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד, וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת. וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו. וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ; וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי. וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי, וְהִנֵּה מֵת; וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת: לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת: לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי; וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי‏‏.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת: גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ; הִיא אִמּוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (מלכים א' , ג', טז-כח).

במדינת ישראל העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עיקרון טובת הילד אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. פרידת ההורים ופירוק המסגרת המשפחתית לעולם פוגעת באינטרסים של הקטינים אשר טובתם דורשת מערכת משפחתית יציבה המתקיימת בעזרת שני ההורים.

טובת הילדים בכול הקשור למשמרות והסדרי הראייה מתבצעת במטרה להשיג את הרע במיעוטו,  בית המשפט הנדרש לסוגיית משמורת קטינים צריך לשקול כל מקרה לנסיבותיו ולהכריע ביחס לאינטרס של הילד הספציפי אשר בעניינו הוא דן. מצ"ב מס' דוגמאות לאינטרסים של ילד:

  1. הרצונות של הילד (לאחרונה מגמה מתפתחת בפסיקה בארץ).
  2. הצרכים הרגשיים ופיזיים של הילד בהווה ובעתיד.
  3. סכנה רגשית ופיזית לילד עכשיו ובעתיד.
  4. היכולות ההוריות של מבקשי המשמורת.
  5. יציבות הבית או המיקום המוצע.
  6. מעשים או מחדלים של ההורה שעשויים להצביע על כך שמערכת היחסים הקיימות בין ההורה לילד היא לא ראויה.
  7. כמות זמן איכות שכיום מבלה מבקש המשמורת עם הילד ויכולותיו בעתיד.

בהיבט של מבקש המשמורת, השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל היא מדוע אתה רוצה משמורת, באמת להבין מאיפה הרצון הזה למשמורת עיקרית על הילדים? מהם הסיבות האמיתיות, האם בקשת המשמורת באה מעניין אישי מול הצד השני, האם אתה מרגיש פגוע וזהו אמצעי נקמה באישה או שהסיבה באה ממקום אמיתי  ואתה חושב שאתה באמת ההורה הטוב יותר שידאג לילדים טוב יותר מהאופן שבו יגדלו עם גרושתך.

ההכרעה בדבר טובתו של הקטין צריכה להתבסס על מכלול הראיות שנפרסו בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים, פקידי סעד אשר להם הידע והניסיון המקצועי אך עדותם היא בגדר ראיה ככל ראיה. ראוי לציין כי הרוח הנושבת בבתי משפט מאפשרת לאבות לקבל משמורת על ילדיהם הקטינים כאשר בית המשפט יהיה סבור כי טובתם של הקטינים לגדול במחיצת אביהם אשר היווה דמות משמעותית בגידולם. כיום אחד מבני הזוג רשאי להגיש בקשה לבית המשפט אשר יקבע כי משמורת הקטינים תהא משותפת לשני בני הזוג. משמורת משותפת תקבע רק כאשר נוכח בית המשפט כי הצדדים יוכלו להתגבר על המחלוקות בניהם וכאשר שני בני בזוג יגורו בסמיכות אחד לשנייה. במקרה של משמורת משותפת יופחת תשלום דמי המזונות.


השפעה של תהליך גירושין על תפקוד הילדים

השפעה של גירושין על תפקוד הילדים

אחת מהשאלות הנפוצות ביותר בעשורים האחרונים בנוגע לחיי משפחה הינה, "האם גירושין מזיקים לילדים?" זו אכן שאלה מאוד חשובה אך אני מציע לבחון את הנושא בראיה מעט שונה, "מה הם הגורמים המשפיעים על רווחת הילדים במשפחות מתגרשות והסיבות לקשים שנגרמים להם"? במאמר זה אסקור כמה הסברים למה ילדים מתקשים והראיות המדעיות לגבי גורמים אלה תוך השוואה לילדים במשפחות עם שני הורים נשואים.

מאחר שיש כל כך הרבה דיונים בנושא השפעות גירושין על ילדים, אני רוצה להתחיל בבחינה האם יש באמת הבדלים בין ילדים שחיים במשפחות גרושות לבין ילדים שחיים במשפחות עם שני הורים נשואים (אני קורא להם "ללא פגע גרושים"). בשנת 1991 אמאטו וקית' בחנו את התוצאות של 92 מחקרים שכלל 13,000 ילדים החל מגיל רך ועד בגרות צעירה כדי לקבוע מה תהיה התוצאות הכוללות שצוינו. התוצאה הכוללת של ניתוח זה הייתה שמצבם של ילדים ממשפחות גרושות גרוע בממוצע יותר מזה של ילדים שחיו במשפחות שלמות. לילדים אלו יש קושי רב יותר בבית הספר, בעיות התנהגות, תפיסות עצמיות שליליות יותר, יותר בעיות עם עמיתים, וחוסר יכולת להסתדר עם הוריהם. עדכון חדש יותר של הממצאים מצביע על כך שדפוס זה ממשיך במחקרים האחרונים (אמאטו, 2001).

יש חשיבות לממצאים. ראשית, ההבדלים הממשיים בין שתי קבוצות הם קטנים יחסית (אמאטו, 2001; אמאטו וקית, 1991). למעשה, לילדים בשני סוגי משפחות יש יותר דמיון מאשר שונה. אמאטו (1994) מזכיר לנו שהבדלים ממוצעים לא אומרים שכל הילדים במשפחות גרושות נמצאים במצב גרוע יותר מכל הילדים במשפחות שלמות. תוצאות אלה אומרות כי לקבוצת ילדים ממשפחות גרושות יש יותר בעיות מאשר לקבוצות ילדים ממשפחות שלמות.

דרך נוספת לבחון סוגיה זו באה לידי ביטוי בממצאי המחקר של ייוויס התרינגטון (1993). התרינגטון, כמו רבים אחרים, מצאה את ההבדלים האלה, אבל היא גם בחנה את המידה (כמותית) שבה ילדים במשפחות גרושות הינם בעלי בעיות התנהגות יותר מילדים ממשפחות שלמות, במדד של בעיות התנהגותיות, התרינגטון (1993) מדווחת כי 90% מנערים ונערות בגיל התבגרות במשפחות שלמות היו בטווח התקין בבעיות ו10% היו בעלי בעיות התנהגות רציניות שבעטיין נדרשים לעזרה מקצועית. האחוזים במשפחות גרושות היו 74% מהבנים ו 66% מהבנות בטווח הנורמאלי ו 26% מהבנים ו 34% מהבנות היו בטווח הבעייתי.

ההשלכות של ממצאים אלו הן כפולות. מצד אחד, לרוב הילדים ממשפחות גרושות אין בעיות רציניות הדורשות עזרה מקצועית. מצד השני, אחוז גדול יותר מהילדים ממשפחות גרושות נזקק לסיוע מאשר משפחות שלמות. דרך נוספת לומר זאת, רוב הילדים במשפחות גרושות לא זקוקים לעזרה, אבל יותר ילדים בקבוצה זו מאשר במשפחות שלמות עשויים להידרש לעזרה. שני הממצאים חשובים להבנת הנושא.

מה גורם להבדלים בין ילדים במשפחות גרושות לעומת שלמות?

כפי שאמרתי בהתחלה, השאלה הכללית בנוגע להבדלים בין ילדים בסוגים שונים של משפחות היא פחות חשובה ממה שגורם להבדלים הללו. עכשיו בואו נסתכל על מה שאנחנו יודעים על גורמים המשפיעים על הבדלים הללו. דרך אחת לחשוב על זה היא לשקלל את הסיכונים שעלולים לגרום קשיים לילדים. פול אמאטו (1993) וקלי והשמיר (2003) מצביעים על כך שיש כמה סוגי סיכונים שעשוים לתרום לקשיים של ילדים. ואלה הם:

אובדן הורים – גירושין לעתים קרובות מביאים לתוצאה של אובדן קשר של אחד הורים עם הילדים,  משמעות ההפסד הזה הינו איבוד הידע, כישורים ומשאבים (רגשי, כלכלי וכו ') של אותו הורה.

הפסד כלכלי – תוצאה נוספת של גירושין היא שבדר"כ ההכנסה יורדת ורמת החחים יורדת ונגרמם  שינויים משמעותיים באוח החיים.

מתח ולחץ נפשי – גירושין גורמים לעתים קרובות להרבה שינויים בחיים של הילדים כגון שינוי בתי ספר , טיפול באחים , שינוי בשכונת מגורים, בבתים, וכוב', לעתים קרובות ילדים גם צריכים לעשות התאמותת לשינויים במערכות יחסים עם חברים ובני משפחה מורחבים. שינויים אלה יוצרים סביבה מלחיצה יותר עבור ילדים.

חוסר התאמה הורית – היכולת התפקודית של ילדים נובעות בחלקה מבריאות הנפשית של ההורים, זה  רלוונטי למשפחות שלמות וגרושות.

העדר כישורים הוריים – הרבה ממה שקורה לילדים באופן כללי קשור למיומנות של הורים כדי לעזור להם להתפתח. היכולת התפקודית של הורים לאחר גירושין עשויה להיות השפעה ניכרת על אופן שבוו הילדים מתנהגים.

חשיפה לסכסוך בין הורים – סכסוך הוא לעתים קרובות חלק מהתא המשפחתי ועשוי להיות נפוץ במיוחד בקרב משפחות שעברו תהלך גירושין. למידה שבה ילדים נחשפים לקונפליקט עשויה להיותת השפעה משמעותית על הילדים.

אילו ראיות יש לנו על איך כל אחד מהגורמים הללו משפיע על ילדים במשפחות גרושות?

אובדן הורים, אמהות ואבות הינם משאבים חשובים לילדים. הם מספקים תמיכה רגשית וסיוע מעשי כמו גם מודל לחיקוי עבור ילדיהם. קלי ושמיר (2003) מדווחים כי בממוצע, אבות מצליחים לראות את ילדיהם רק 4 פעמים בחודש לאחר גירושין ולכ 20% מהילדים אין שום קשר עם אבותיהם 2-3 שנים לאחר גירושין. לעומת זאת, אמהות שאינן גרות עם ילדיהן נוטות לבקר את ילדיהם בתדירות גבוהה יותר ונוטות פחות להפסקת קשר.

כמות המגע בין האב לילדים אינה הגורם המכריע, איכות הקשר עם האב הוא הנושא החשוב . הראיות הממחישות כיצד אבות משפיעים על הילדים שלהם. כאשר אב קרוב פיזית למגורי הילדים ויש קשר תכוף וסכסוך מינימאלי, ילדים מרגישים טוב יותר. עם זאת, כאשר יש קונפליקט, ומעט ביקורים קיים קושי בהסתגלות הילדים (התרינגטון וקלי, 2002). במחקר שהביט בתוצאות במגוון רחב של גורמים, אמאטו ו Gilbreth (1999) נמצא כי כאשר אבות עזרו בשיעורי בית, קבעו גבולות וציפיות מתאימים והפגינו חום, הילדים הסתדרו טוב יותר. במילים אחרות, הורות טובה מביאה ליחסים טובים.

הפסדים כלכליים, בשל משאבים כלכליים מוגבלים, ילדים במשפחות חד הוריות עשויים להיות יותר קשים . בעקבות גירושין ומעבר למשמורת הורית (בעיקר אמהות) בדרך כלל יש פחות הכנסה מאשר משפחות שכוללות שני הורים עובדים. יש אמונה נפוצה כי הרבה מהקשיים שעברו על ילדים הם התוצאה של הקשיים הכלכליים שחוו במשפחות אלה. הראיות לא תמכו בהשערה זו כפי שהיה מצופה. באופן כללי, הכנסה משפחתית קשורה באופן חיובי עם רווחת הילדים, אך חלק מהמחקרים לא מצאו קשר ישיר שהוכיח כי הכנסות משפרות את רווחת הילדים. חשוב לציין כי הנסיבות הכלכליות של משפחות גרושות לא מסביר לחלוטין את רווחתם של ילדים. מחקרי סטטיסטיקה מבוקרת של הבדלי הכנסה בין משפחות שלמות וגרושות וכל ההבדלים בין ילדים בשני סוגים אלה של משפחות אינם נעלמים. במילים אחרות, יש מספר גורמים אחרים המשפיעים על רווחת הילדים מעל ומעבר לכסף. למרות זאת, הכנסה נמוכה עשויה להשפיע לרעה על ילדים ולגרום שיבושים. מכירת הבית ומעבר לאזור חדש גורר שינוי בבית הספר, חברים ומערכות יחסים תומכות אחרות. בקיצור, פחות כסף לעתים קרובות מוביל לשיבושים נוספים שעלול להוביל לבעיות נוספות לילדים.

מתח נפשי ולחץ, הצטברות של גורמי לחץ מרובים ושינויים עלולים ליצור קשיים לילדים. יש רק כמה מחקרים שבחנו השערה זו, אבל את התוצאות ברורות. לאחרונה, קראודר וTeachman (2004) מצאו כי ילדים במשפחות חד הוריות לעתים קרובות יותר נטו לנשור מבית הספר או נכנסו להריון בשנות ההעשרה. באופן כללי, את החוויות המלחיצות שילדים נתקלים במהלך גירושין קשים סביר שתהיינה להם. יש גם עדויות שמצביעות על כך שהילדים שהוריהם התגרשו יותר מפעם אחת הם יותר גרועים מילדים שחוו גירושי הורים אחד בלבד.

התאמה הורית, ההסתגלות הפסיכולוגית של הורים היא גורם משמעותי ברווחת הילדים. היו מחקרים רבים שבחנו את הקשר בין הורים גרושים לרווחה פסיכולוגית של ילדים. מתוך 15 מחקרים שבחנו קשר זה, 13 מצאו שיש קשר חיובי בין הבריאות הנפשית של הורים ובריאות הנפש של הילדים (אמאטו וקית, 1991(. כלומר, הילדים שהוריהם הסתגלו טוב יותר יזכו לסוף טוב יותר מילדים שהוריהם לא התאימו.

סמכות הורית, לכישורים שיש להורים בהתמודדות עם ילדים יש השפעה עמוקה על רווחת הילדים. בסך הכל, הראיות מצביעות על כך שהורים רבים מדווחים על שיטות חינוך שהצטמצמו מייד לאחר הגירושין, עובדה זו תורמת לחלק מהבעיות שהילדים חווים. מחקרים רבים בדקו את הקשר בין כישורי גידול ילדים ורווחת הילדים . יש ראיות מחקריות חותכות שמצביעות על כך שלכישורי הורות ולאופי של מערכות היחסים בין ההורה והילד יש השפעות חזקות על איך ילדים ותיפקודם.

סכסוך בין ההורים, סיכון נוסף שגורם לקושי והשפעה על ילדי מתגרשים הוא עומק הסכסוך בין הורים לפני, במהלך ואחרי הגירושים. יש כבר מספר המחקרים הבוחנים סוגיה זו. באופן כללי, נמצא כי ילדים שגדלו במשפחות בעלות קונפליקט גבוה גורלם גרוע יותר מילדים בגדלו במשפחות בהן הקונפליקט היה נמוך. מספר מחקרים מצאו כי הילדים שגדלו במשפחות חד הוריות לא קונפליקט נמצאים במצב טוב יותר מאשר ילדים במשפחות קונפליקט עם שני הורים. יש גם ראיות לכך שילדים מתחילים להיפגע גם בקונפליקטים שקדמו לגירושין. לסכסוך שלאחר גירושין יש השפעה חזקה על ההסתגלות של הילדים.

סיכום, ישנם מספר גורמים שבעטין ילדים במשפחות מתגרשות עלולים להיות קשים, אובדן קשר עם הורה תומך, משאבים כלכליים, לחץ, התאמה הורית לקויה, חוסר היכולת של הורים וסכסוך בין ההורים . כאשר מבינים את הסיכונים האלה, ניתן להפחית או לנסות ולהתגבר עליהם ואז הילדים יתפקדו טוב יותר.

התוצאות הכוללות של מחקרים אלה מראים כי בעוד ילדים ממשפחות גרושות עשויים, בממוצע, לחוות יותר בעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות משמעותיות מאשר ילדים במשפחות שלמות, השאלה החשובה ביותר היא לא האם ילדים ממשפחות גרושות נתקלו בקשיים, אלה מה גורם להבדלים הללו. הראיות מצביעות על כך שאובדן קשר עם הורים, קשיים כלכליים, מתח, התאמה וכשירות הורית וקונפליקטים הם שתורמים לקשיים של הילדים. הממצאים צריכים להסיט את תשומת הלב למתן מענה לבעיות שהוצגו ולתת כלים להורים מתגרשים כיצד לטפל בילדים ומה צריך לעשות ע"מ לשמו על בריאות הנפש שלהם ע"ר גירושין.

הפניות

אמאטו, פ ר '(1993(ילדים של הסתגלות לגירושין: תיאוריות, השערות, ותמיכה אמפירית. כתב העת של נישואים והמשפחה, 55, 23-38.

אמאטו, פ ר '(1999( ילדים להורי גירושין כבוגרים צעירים. בEM התרינגטון (עורך), התמודדות עם גירושין, הורות יחידה, ונישואים מחדש (עמ '147-164) מאווה, ניו ג'רזי: ארלבאום.

אמאטו, פ ר '(2001( ילדים וגירושין בשינה 1990: עדכון של אמאטו ומטה אנליזת קית' (1991)כתב עת לפסיכולוגית משפחה, 15, 355-370. אמאטו, הרפובליקה עממית (1994) התאמת אורך חיים של ילדים לגירושי הוריהם. העתיד של ילדים, 4, 143-164. זמין מ: http://www.futureofchildren.org/information2826/information_show.htm?doc_id=75582

אמאטו, פ ר., וGilbreth, ג'(1999)אבות תושבי חו"ל ואת שלומה של ילדים: מטא אנליזה. כתב העת של נישואים והמשפחה, 61, 557-573.

אמאטו, פ ר, וקית, B. (1991). גירושין של הורים ורווחתם של ילדים: מטא אנליזה. עלון פסיכולוגי, 110, 26-46.

קראודר, ק ', וTeachman, ג'(2004)האם תנאי מגורים להסביר את הקשר בין חי הסדרים והתנהגות מתבגרת? כתב עת של נישואים ומשפחה, 66, 721-738.

דאן, ג', דייויס, LC, אוקונור, TG, וסטורג'ס, W. (2001). חיי משפחה וחברויות: נקודתי המבט של ילדים במשפחות חורגות, חד הורי, וnonstep. כתב עת לפסיכולוגית משפחה, 15, 272-287.

התרינגטון, א 'מ' (1993)סקירה של מחקר וירג'יניה האורך של גירושין ונישואים מחדש, עם דגש על תחילת גיל ההתבגרות. כתב עת לפסיכולוגית משפחה, 7, 39-56.

התרינגטון, א 'מ', וקלי, ג'(2002)לטוב או לרע. ניו יורק: נורטון.

קלי, ג'ב ', ואומר, ר' א '(2003)ילדי גירושי ההתאמה הבאות: פרספקטיוות סיכון וגמישות. קשרי משפחה, 52, 352-362.

אומן-ילינגס, ל ', ואומר, ר' א '(2000)מצוקה בקרב צעיר במשפחות גרושות. כתב עת לפסיכולוגית משפחה, 14, 671-687. יוז, ר 'וניור (2005)ההשפעות של גירושין על ילדים.

דילוג לתוכן