חודש: פברואר 2019

קצת היסטוריה:

מזונות נידונו בטקסטים משפטיים עתיקים כוללים קוד הבבלי חמורבי (# 137 – # 142) והקוד של יוסטיניאנוס (Corupus Iurus Civilis), שהיה התוצאה של רצונו של הקיסר יוסטיניאנוס שהחוק הרומאי הקיים יאוגד בספר ברור של חוקים, התוצאה הייתה שקודיוסטיניאנוס הראשון,הושלם בשנת 529.

יהדות – כבר בתקופת המקרא, מעת שנבראו בני האדם והתחילו החיים הזוגיים, הכירה התרבות היהודית בגירושין כדרך אפשרית ליציאה מן החיים המשותפים: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָה, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" (דברים כ"ד 1). שטר הגירושין היהודי מופיע במקרא גם במקומות נוספים (ירמיהו ג' 8, ישעיהו נ' 1) וייתכן כי בימי קדם נכתבה בו ההצהרה: "כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ" (הושע ב' 4). ראיות לשטרות יהודיים בנוסח זה בשפה הארמית נמצאו במגילות מן המאה ה-5 לפני הספירה בייב שבדרום מצרים.

התפיסה המודרנית יותר של מתן מזונות לאישה הגיעה מהמשפט האנגלי שהעניק דמי מזונות במקרים של פרידה וגירושין. הליברליזציה של חוקי גירושין התרחשה במאה ה -19, אבל אז היה ניתן להתגרש רק במקרים של התנהגות בלתי הולמת בחיי נישואים. כתוצאה מכך, הדרישה לתשלום דמי מזונות הפכה מקושרת למושג אשמה בגירושים.

ישראל:

ע"פ החוק במדינת ישראל הטיפול בגירושין בין בני זוג נעשה ע"פ דתם של בני הזוג, ובהתאמה גם תהליך הגירושין של יהודים מבוצע בבית דין רבני, המוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי ע"פ הדין המוסלמי ונוצרים לפי הדין הנוצרי.

התיקון לחוק דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קבע כי שני ההורים חייבים לזון  את ילדיהם ללא קשר להסדרי המשמורת,  גובה המזונות נקבע בהתאם להכנסתו הכוללת של כל צד מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם יותר ממזונות הילדים. אלא שחוק אינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות וחל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.

בבית הדין הרבני בישראל המתנהל ע"ב המשפט העברי על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל  15( מגיל 15 ועד גיל 18 תיאורטית יכול הילד לעבוד ולכן כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יישאו בהם האב והאם בהתאם להכנסותיהם), גם אם גרושתו משתכרת טוב ממנו וגם אם הוא חסר כל. על פי ההלכה בעת גירושין עוברים כל נכסי המשפחה לרשות אב המשפחה ועליו מוטלת החובה לזון את ילדיו באופן מוחלט.

מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, מופעל עקרון איזון המשאבים, למעט מצב בו ערכו בני הזוג הסכם ממון הרכוש יחולק בין ההורים בצורה שווה. עיקרון איזון משאבים מחייב את כל בתי המשפט (בתי משפט למשפחה ובתי דין רבניים), סעיף 13 בחוק יחסי ממון קובע שכדי להישפט על פי חוקי ההלכה צריכים שני בני הזוג לבקש זאת במפורש.

לא הוכנסו לחוק המזונות סייגים או תיקונים כך שהתוצאה הינה שהרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, עדיין האחריות לזון את הילדים מוטלת על האב באופן מוחלט.

מזונות אישה :

כאשר בני זוג מתחתנים ע"פ ההלכה, הם מתחייבים אחד כלפי השני, הכתובה הינה  התחייבות המקבלת תוקף חוזי. הבעל מתחייב בכתובה לספק לאישה "שארה, כסותה ועונתה":

בהתאם לחוק העברי זכאית האישה לקבל מבעלה את כל מזונותיה וצרכיה כל זמן שהם נשואים על פי ההלכה. במידה והבעל אינו מספק את שהתחייב רשאית האישה לפנות אל בית המשפט לנושא משפחה או לבית הדין הרבני ולתבוע הבעל תשלום דמי מזונות אישה.

גם במקרים בהם בני הזוג לא נישאו כהלכה יכולה האישה לפנות אל בית משפט לעיניני משפחה על מנת שיקבע כי נישואיהם חוקיים, ואז היא תהיה זכאית לתשלום דמי מזונות אישה.

במקרה גירושין, הבעל חייב לשלם דמי מזונות אישה רק מהרגע בו הגישה האישה את התביעה ועד הגירושין, ברגע בו בני הזוג מתגרשים, אין הבעל חייב עוד בתשלום דמי מזונות לגרושתו. אין לבלבל בין דמי מזונות אישה לבין דמי מזונות ילדים שהחובה לשלמן ממשיכה גם לאחר הגירושין.

ע"פ ההלכה יש מספר סיבות שבעטין רשאי בית הדין לקבוע שלאישה לא מגיע מזונות אישה:

• אישה נואפת – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר "זינתה תחת בעלה",והוגדרה על ידי  בית דין רבני בתור אישה נואפת.
• אישה מורדת – אישה על ידי בית דין רבני בתור אישה מורדת.
• אישה עובדת – על פי הדין העברי אישה פטורה מעבודה לשם פרנסה, במידה ובכל זאת יצאה לעבוד אפשר לדרוש כי הכנסה זו תחשב כמזונות אישה ( "צאי כי מעשה ידייךך למזונותיך").,
• עזיבה של הבית – אישה שעזבה את הבית המשותף.

בדרך כלל בית משפט לעיניני משפחה לא יתערב בפסיקה של בית דין רבני בנוגע להכרזה על אישה כאישה נואפת או כאישה מורדת אלא אם הובהר כי קיים שינוי נסיבות מהותי בין הדיון בבית הדין לדיון בבית המשפט.

---

צו למניעת הטרדה מאיימת – מבוא:

בשנים האחרונות, המודעות לנושא הטרדה מאיימת ולהשלכותיה על קורבנות אלו עלתה במעלה. בתגובה לכך, מערכת המשפט בישראל פיתחה מנגנונים שונים להגנה על אנשים אשר נתקלו במקרים של הטרדה. אחד מהכלים המשמעותיים ביותר במאבק זה הוא "צו למניעת הטרדה מאיימת", המיועד להגן על אדם שחווה הטרדה מאיימת מצד אחר.

מטרת החוק:
מטרת "חוק למניעת הטרדה מאיימת" היא להעניק הגנה משפטית לאנשים החשים באיום או נתונים להטרדה מתמשכת, ובכך למנוע את המשך התנהלות המזיקה זו. החוק מאפשר לבית המשפט להנפיק צווים האוסרים על המטריד לבצע מעשים מסוימים שעלולים להמשיך או לחדש את ההטרדה.

החוק נועד לתת מענה מהיר ויעיל, שלא תמיד ניתן להשיג במסלול הפלילי, שבו יש צורך באיסוף ראיות ובנהלים משפטיים ארוכי טווח. דרך זו מאפשרת להבטיח את שלומו של הנפגע באופן מיידי.

החוק מעניק לבתי המשפט את הסמכות להנפיק צווי מניעה, אשר יחייבו את המטריד להתנהל באופן שלא יערער את שלוותו של הנפגע, ובמקרים מחמירים, אף להתרחק ממנו.

החוק:

"חוק למניעת הטרדה מאיימת" (1998) מאפשר לאדם שחווה הטרדה מאיימת, או שיש לו חשש ממשי שהוא עלול לחוות כזו, לבקש מבית המשפט שיוצא צו שמנע מהמטריד לבצע מעשים מסוימים. החוק מגדיר "הטרדה" כ"עשייה של מעשה או של סדרת מעשים שאין להם צד אחד של חוקיות, שנעשו במתח באחת או במשך זמן, שעלולים לבעת אדם, לבעתו או להבעית בני ביתו".

למעשה, החוק מעניק לבתי המשפט את האופציה להנפיק צווי מניעה במגוון מעשים, כולל: אי-לעשות, לעשות, להתרחק, לא להתערב, לא לבעת או לבעת באחר, לא לעשות שימוש באמצעי תקשורת כדי לבעת, ועוד.

למי מתאים?

"חוק למניעת הטרדה מאיימת" מתאים לאדם שחווה התנהלות של הטרדה מאיימת, בלי תלות במעמדו החברתי, מינו, גילו או זהותו. החוק מיועד להבטחת האבטחה והשלווה של כל אדם במדינת ישראל.

בני זוג, ילדים, שכנים, עמיתי עבודה – אלו רק דוגמאות לאנשים שעלולים לחוות התנהלויות של הטרדה. במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו אמצעי התִִִִִִִִִִּּּּּּּּּּּּקשורת מהווים מגרש "נוח" להטרדה מתמשכת.

על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 רשאי בית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע.

הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת,  בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו, ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב,  מוניטין או בחופש התנועה שלו.

בית המשפט יכול להורות במעמד מתן הצו על תפיסת נשקו של המחויב בצו, וליתן הודעה לפקיד הרישוי, או למשטרת ישראל, במידה ומקבל הצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או שנמסר לו נשק במסגרת עבודתו  (רשות ביטחון שעמה נמנה המחויב בצו(רשאי הממונה על המחויב להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי הצורך בהמשך הנשיאה של הנשק ע"י המחויב.

---

צו הגנה – בהתבסס על החוק למניעת אלימות במשפחה רשאי בית משפט יכול להוציא צו הגנה במקרים של אלימות או חשש לאלימות במשפחה. צו הגנה היינו כלי משפטי המאפשר להרחיק בן משפחה אלים מן הבית, ניתן להוציא צו הגנה ישירות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום הקרובים לאזור מגורייך. חשוב לציין, כי הוצאת הצו אינה כרוכה בתשלום לבית משפט.

חשוב לדעת, כי גם אלימות נפשית מצדיקה הוצאת צו הגנה, השופט מנחם אלון פסק כי "האישה זכאית לתנאי מגורים סבירים ושקטים, שיהא בהם כדי לאפשר לה לחיות את חייה ולעסוק בעבודתה, אם בבית ואם מחוצה לו, ולגדל את ילדיה. ויש שאלימות "רוחנית" קשה היא אלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי הירידה לחיי הזולת. הכללים המנחים הם – לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה, ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל פיהם ולאורם ישקול ויחליט בית המשפט בכל עניין ועניין לפי נסיבותיו".

צו זה יכול לאסור על אדם להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא), להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, לעשות דברים שמונעים מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס, במסגרת הצו ניתן לבקש מבית המשפט שיורה על אמצעים נוספים כגון: מתן ערובה להתנהגות טובה, שיבטיחו את שלומו של בן המשפחה הנפגע .

במידה והחליט השופט לתת צו הגנה, יאסור על מי שניתן נגדו הצו לשאת נשק, במצב בו למי שהוצא נגדו הצו הינו נושא נשק  יורה השופט להחרימו לאלתר. במידה והשופט סבר, כי יש מקום להוצאת צו הגנה, יינתן צו הגנה ראשוני למס' ימים, כבר במעמד מתן הצו השופט יקבע  בהחלטתו מועד לדיון עם 2 הצדדים, על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.

בסמכות בית המשפט להרחיק את הצד האלים מהבית לתקופה של עד שלושה חודשים, במידת הצורך ניתן להאריך אותו ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים.  במקרים מיוחדים מאוד רשאי השופט להאריך באופן חריג את הצו לתקופה שלא תעלה שנה.

החוק כולל הגדרה רחבה באשר לבן משפחה הזכאי לעתור למתן צו הגנה,  לא רק בן זוג רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הגנה, ע"מ להרחיק צד האלים מהבית החוק מתיר גם לבן-זוג הגרוש והוריו, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים, אחיינים ואפילו לידועה בציבור (את הצו רצוי להגיש באמצעות עורך דין משפחה).

כאשר הנתקף הינו בן משפחה של התוקף, הסמכות לדון בתיק ניתנה לבתי המשפט המוסמכים על פי חוק למניעת אלימות במשפחה.  במידה והנפגע הינו קטין הסמכות נתונה לבית המשפט לנוער, במידה והנתקף אינו בן משפחתו של הנתקף הסמכות נתונה רק לבית משפט השלום.

השופט יכול לחייב את המבקש בהוצאות משפט במידה ויתרשם כי הבקשה לצו ההגנה הוגשה שלא ביושר ו/או ע"מ להשיג יתרון בתהליך המשפטי. צו הגנה אינו מוסיף ואינו גורע מהזכות לבקשת צו למניעת הטרדה מאיימת. הפרת הצו נחשבת כמהלך חמור שמשמעו עבירה פלילית של הפרה הוראה חוקית, ועלולה להביא למעצרו של אדם ולהגשת כתב אישום נגדו . במקרים של הפרת הצו ניתן לפנות למשטרה (שאינה חייבת לעצור את בן המשפחה המפר) או לבית המשפט.

---

הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ לצד שני בהליך גירושין היינו מהלך מאוד משמעותי, הצו מוצא במקרים בהם קיים חשש אמתי לכך שאחד מן הצדדים ינסה לברוח מהארץ עוד במהלך הגירושין. לעיתים נעשה שימוש לא נאות ומוצא צו עיכוב יציאה מהארץ ע"מ ולהפעיל לחץ כבד על בן הזוג כחלק מאסטרטגיה משפטית, עובדה זו גורמת לכך שפעמים רבות נעשה שימוש לא נאות בצו כדי להשיג הישגים במסגרת מאבק גירושין.

לאור העובדה שהצו יכול לגרום לנזקים כבדים לבן הזוג שכנגדו הוא הוצא (עסקיים א פרטיים) יש לשקול היטב את השימוש בכלי זה. בידה ובית המשפט יקבע כי מדובר בבקשה שווא עלול המבקש לשאת בהוצאות משפט ואף להטיל קנס על תביעה טורדנית.

כאמור, במקרים בהם קיים חשש אמיתי לכך שאחד מן הצדדים ינסה לברוח מהארץ עוד במהלך הגירושין קיימת עילה לצד השני להגיש כנגדו בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ.

בסמכות בית הדין הרבני להוציא צו עיכוב יציאה מין הארץ על מנת למנוע מצב של עגינות וכן סיכול הליכים משפטיים במסגרת בית הדין. בית המשפט יוציא צו עיכוב יציאה מין הארץ על מנת לסכל בריחתו של אחד מבני הזוג מין הארץ וזאת טרם חלוקת רכוש ופסיקת מזונות.

צו עיכוב היציאה מהארץ יינתן כנגד הצגת ערבות אישית וערבות צד ג על מנת לכסות על נזקיו של המעוכב באם התובנה תפקע מכל סיבה שהיא ויגרמו לו נזקים.

במידה והגבר אינו משלם את חוב המזונות לפי פסק דין חלוט שניתן בעניינו, רשאית האישה להגיש תביעה כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל. במידה וראש ההוצאה לפועל סבור כי הגבר עלול לנסות ולברוח מן הארץ, תוך שהוא משאיר את אשתו וילדיו מול שוקת שבורה, רשאי הוא להוציא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

צו עיכוב יציאה מין הארץ יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, יש להאריכו בעת הצורך. הבקשה צריכה להיעשות בכתב, כולל תצהיר המאמת את העובדות עליהן מסתמכת הבקשה. בנוסף יש לצרף תמצית ממרשם האוכלוסין עם פרטי החייב, ואת שמו של החייב באותיות לטיניות, על מנת לא לפגוע בזכויותיו של אדם לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, דורשים בתי המשפט כי המבקש יציג "חשש כן ורציני" שעזיבת הצד השני את הארץ תשבש או תעכב באופן משמעותי את ביצוע פסק הדין או תשלום החוב.

במסגרת מחלוקות בין בני זוג בשאלת משמורת הקטינים רשאי בית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילדים הקטינים עד הגעתם לגיל 18. כידוע הועברה רשמית האחריות על מערך ביקורת הגבולות ב-23 מעברי הגבול ברחבי הארץ, ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, המעבר התבצע לאחר שורה של החלטות ממשלה משנים עברו, האחרונה בהן היא החלטת ממשלה מס' 3434 משנת 2008, אשר קבעו כי נכון וחיוני הוא להעביר הסמכויות לרשות האוכלוסין וההגירה.
במסגרת זו, גם קבלת מידע בנושא עיכובי יציאה מהארץ יינתן מהיום על-ידי מרכז שירות ומידע שלל רשות האוכלוסין וההגירה. המוקד יאויש על-ידי עובדי הרשות וייתן מענה בימים א'-ה', בין השעות 08:00-16:00, לקבלת מידע על עיכוב או מניעת יציאה מהארץ יש לחייג 3450*