חלוקת רכוש

חלוקת רכוש עניין "הרכוש המשותף" שצברו בני זוג במהלך חייהם המשותפים הוא אחד הנושאים המרכזיים בהליך גירושין. שכן, ברוב הליכי הגירושין המתנהלים בבתי המשפט ובבתי הדין סוגיית הרכוש הינה מסלעי המחלוקת המרכזיים. זאת היות ונושא זה הינו אחד הנושאים המורכבים, הרגישים ובעלי ההשלכות הגדולות ביותר על עתידו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. בנוסף, בנושא זה, קיים ניגוד עניינים מוחלט בין בני הזוג.

בישראל ישנן שתי ערכאות משפטיות להן הסמכות לדון בסוגיית הרכוש בעת פרידה של בין בני זוג נשואים במדינת ישראל: האחת, בית המשפט לענייני משפחה והשנייה- בית הדין הרבני. נושא חלוקת הרכוש מתבצעת ע"פ תאריך הנישואין.

זוגות שנשאו לפני כניסת חוק "איזון משאבים" דהיינו, 1 לינואר 1974 תחול חזקת השיתוף שבבסיסה כל רכוש מכל מין וסוג שהוא אשר נצבר במהלך חיי הנישואין כל עוד בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת ונשמר מינימום של חיים משותפים – שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, בלא חשיבות על שם מי הוא רשום. כל הנכסים שהיו לבן הזוג טרם הנישואין אינם שייכים לרכוש המשותף. לבן

במידה ובני זוג התחתנו אחרי תאריך 1 בינואר 1974, הדרך בה תיקבע חלוקת הרכוש ביניהם היא על-פי עקרון הנקרא עקרון "איזון משאבים" המעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג. לעניין עיקרון זה, חוק יחסי ממון מגדיר מהו רכוש משותף ומהו רכוש פרטי. שכן, לא כל רכוש אותו צברו בני הזוג מוגדר כרכוש משותף. לדוגמה , ירושה, מתנה, ביטוח בריאות נחשבים כרכוש פרטי וחפצים, נכסים וזכויות סוציאליות נחשבים רכוש משותף.

עד שנת 2008 בו הכניס המחוקק תיקון (מספר 4)  לחוק יחסי ממון מאפשר לחלק את הרכוש טרם פקיעת הגירושין היה מופעל עיקרון "איזון משאבים" רק לאחר פקיעת הנישואין, החל  2008 ניתן להגיש בקשה טרם פקיעת גירושין במידה וחלפה שנה מהיום בו נפתחו תהליכים בבית המשפט המלמדים כי קיים רצון ברור של אחד הצדדים להתגרש, או שבני הזוג חיים בנפרד במשך תקופה של תשעה חודשים.

הברחת רכוש – לעיתים כאשר תהליך הגירושין ארוך ונראה כי לא עומד להסתיים בטווח זמן סביר ו בהם אחד מבני הזוג אינו מעורה כלל במצב הפיננסי הצד בעל השליטה על הנכסים מחליט למכור את הרכוש ע"מ להעלים אותו בכדי לא לתת לצד השני נוצרת בעיה של הברחת רכוש (כגון החזקת חשבון סודי, ריקון החשבון המשותף בלא ידיעת בן הזוג, הברחת נכסים וכספים לחו"ל, המצאת חובות פיקטיביים וכיו"ב).  על מנת לפתור בעיה זו ולמנוע את הברחת הרכוש ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה "תביעה לשמירת זכויות" (בהתאם לסעיף 11 לחוק יחסי ממון) במסגרתה יתבקשו סעדים זמניים כמו צווי עיקול צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווי מניעה שכל מטרתם למנוע הברחת והעלמת הרכוש עד למועד פקיעת הנישואין ופסיקת בית המשפט באשר לאיזון המשאבים.

תביעת רכוש – הכוונה לכתב תביעה שיכול להיות מוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לאור העובדה שקיימת סמכות מקבילה. כלומר במידה והגיש צד אחד תביעת גירושין לבית הדין הרבני שסביבה נכרך גם עניין הרכוש התביעה תנוהל בבית הדין הרבני. להבהיר כי, עם הגשת תביעה לאחת הערכות לא ניתן להעבירה לערכאה אחרת אלה במקרים חריגים של חוסר תום לב. לדוגמא מצב שהבעל אץ להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני כשכול כוונתו למנוע מהצד השני להגיש תביעה בבית משפט לענייני משפחה ולא על רקע רצון אמיתי להתגרש.

הלכת השיתוף / חזקת השיתוף – הלכה זו באה לצורך מתן מענה משפטי לסיטואציה בעייתית שהייתה שכיחה יותר בעבר כשנשים היו עקרות בית והבעל היה מפרנס יחיד, בעת ההיא לאחר גירושין האישה נותרה חסרת כל מבחינה כלכלית למעט כתובתה. לכאורה, ההסדר בדין הדתי הינו שוויוני, שכן הוא קובע כי כל צד יוצא מן הנישואין עם מה שהביא להם. אולם האישה שבמשך כל חיי הנישואין גידלה את הילדים במקום לפתח קריירה עצמאית מוצאת את עצמה לאחר הנישואין ללא  יכולת השתכרות וללא נכסים על שמה.

קיימים מספר תנאים להחלת הלכת השיתוף שמטרתם להוכיח כי בני הזוג ניהלו אורח חיים תקין ואשר  מצביעים על כך שרכושם תוכנן להיות משותף. כלומר, הלכת השיתוף מבוססת על שני תנאים מצטברים: "מאמץ משותף" ו"אורח חיים תקין". מיותר לציין כי בכל זוגיות יש מריבות או ויכוחים ואלה אינם מעידים על אי-ניהול אורח חיים תקין

איזון משאבים – הלכה זו מעוגנת המעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג. לעניין עיקרון זה, חוק יחסי ממון מגדיר מהו רכוש משותף ומהו רכוש פרטי. שכן, לא כל רכוש אותו צברו בני הזוג מוגדר כרכוש משותף. לדוגמא , ירושה, מתנה, ביטוח בריאות נחשבים כרכוש פרטי וחפצים, נכסים וזכויות סוציאליות נחשבים רכוש משותף. בהסדר איזון משאבים לא מחולקים נכסים אשר היו לבני הזוג ערב הנישואין או אשר התקבלו בירושה או במתנה בשנות הנישואין. הסדר איזון משאבים אינו חל גם על נכסים אשר הוסכם כי לא יחולקו. מלבד זה, לא יחולקו כספים או גמלאות שונות אשר מגיעים לבן הזוג על פי חוק בגין נזק גוף או קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

עד שנת 2008 בו הכניס המחוקק תיקון (מספר 4)  לחוק יחסי ממון מאפשר לחלק את הרכוש טרם פקיעת הגירושין היה מופעל עיקרון "איזון משאבים" רק לאחר פקיעת הנישואין, החל  2008 ניתן להגיש בקשה טרם פקיעת גירושין במידה וקיים קרע מהותי בין בני הזוג או שבני הזוג הם חיים בנפרד במשך תשעה חודשים לפחות, שנה חלפה מהיום שנפתחו מן הבאים – הליך המביע רצון של אחד הצדדים בפירוק הקשר, הוגשה תביעה לחלוקת רכוש בין הצדדים (כגון תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין).